ת"ק 56898-06-14 אבידן נ' רביי

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 6,470 ₪ בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע, בעקבות תאונת דרכים מיום 20.10.13 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה בשעה 10:00 או בסמוך לכך, ברחוב רביבים בתל-אביב, והיו מעורבים בה, רכבו של התובע, שהיה נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב בו נהגה הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת"). בפתח הדברים אציין כי המחלוקת בין הצדדים הינה הן בשאלת האחריות לקרות התאונה.

דין התביעה להתקבל בחלקה, ואנמק. לאחר שנדרשתי לכלל הראיות, לרבות לעדויות ולטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי גרסת התובע באשר לאופן קרות התאונה מקובלת עלי. אני קובעת כי התאונה אירעה עת יצא רכב הנתבעת מחניה, בנסיעה לאחור, וכתוצאה מכך, פגע בצדו הימני של רכב התובע. אין בתרחיש עובדתי זה כדי לקבוע כי האחריות הבלעדית לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת. לטעמי, יש בתרחיש עובדתי זה, כדי להביא למסקנה לפיה ראוי לחלק את האחריות לתאונה בשיעור שווה בין הנהגים המעורבים, כך שכל אחד מהם יישא ב-50% מהאחריות לה.

אשר לתובע: לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, כי התובע לא שם לב ולא הבחין ברכב הנתבעת עת יצא מחניה כדין. התובע לא הכחיש בעדותו כי הנתבעת אותתה כדין עת החלה בביצוע החניה. התובע לא ידע להסביר בעדותו כיצד לא הבחין ברכב הנתבעת, עת המשיך בנסיעה ישר ברחוב רביבים.

אשר לנתבעת: כידוע, חלה חובת זהירות מוגברת על מי שיוצא מחניה בנסיעה לאחור. עליו לוודא כי בעת היציאה לא חולפים רכבים בכביש וכי הנסיעה לאחור איננה מסכנת עוברי דרך. בענייננו, לא הוכח לי ולא שוכנעתי כי הנתבעת נקטה בכל אמצעי הזהירות המתחייבים טרם החלה בביצוע יציאה מחניה בנסיעה לאחור.

אשר על כן, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה רובצת על התובע ועל הנתבעת, באופן שאחריות התובע הינה בשיעור של 50% ואחריות הנתבעת הינה בשיעור של 50%.

שאלת גובה הנזק

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של השמאי ב. ביידס, מיום 26.11.13. בחוות הדעת אמד השמאי מלכי ארז את הנזק הישיר לרכב התובע, כולל מע"מ, בסכום של 5,310 ₪ ( וללא מע"מ 4,500 ₪).

רכיב הנזק הישיר לרכב התובע, לא נסתר על ידי הנתבעת, בין באמצעות הגשת חוות דעת שמאית נגדית ובין באמצעות חקירה נגדית של השמאי מטעם התובע. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סך של 2,250₪ (המהווה 50% מהסך של 4,500 ₪).

רכיב נוסף בתביעת התובע הינו החזר שכר טרחת השמאי בסך של 660 ₪, כולל מע"מ. דין התביעה ברכיב זה להתקבל. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, סך של 330 ₪ (המהווה 50% מהסך של 660 ₪) תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לא מצאתי לנכון, בנסיבות העניין, לפסוק לתובע פיצוי בסך 500 ₪ בגין עוגמת נפש. פיצוי בגין עוגמת נפש נפסק, ככלל, בתביעה שעניינה פיצוי בגין נזקי גוף ולא בתביעה שעניינה קבלת פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע בעטיה של תאונת דרכים.