אליחי ואח' נ' צרפתי ואח'

לפני תובענה כספית לתשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע 1 בתאונת-דרכים.

1.בבעלותו של התובע 1 רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 8260524 (להלן רכב התובע). ביום 3.8.2016 ארעה תאונת-דרכים (להלן התאונה) בה היו מעורבים רכב התובע ורכב בעל מ.ר. 7873462, בו נהג נתבע 1 (להלן רכב הנתבע והנתבע, בהתאמה). בעת קרות התאונה נהג התובע 2 – בנו של התובע 1, ברכב התובע (להלן נהג רכב התובע).

2.במועד הרלוונטי לתאונה ביטחה הנתבעת 2 את רכב הנתבע בפוליסה המכסה נזקי רכוש מן הסוג שהטבתם התבקשה בהליך דנן.

3.לרכב התובע נגרם בתאונה אובדן גמור. התובענה הוגשה לפיצוי נזקי התובעים בשל התאונה בסך של 7,860 ₪ לפי פירוט כלהלן: 6,110 ₪ בגין שווי רכב התובע לפי חוות-דעת שמאי בניכוי ערך השרידים, שכר-טרחת השמאי בסך 750 ₪, וסך של 1,000 ₪ בשל אובדן זמן, עוגמת נפש וטרחה.

4.הנתבעים התגוננו מפני התובענה וכפרו באחריותו של הנתבע לקרות התאונה.

5.בדיון שהתקיים היום נשמעו הנהגים המעורבים בתאונה – התובע 2 מזה והנתבע 1 מזה. הובהר כי יש להכריע בשאלת האחריות, ואילו הנזק שנובע מהתאונה אינו שנוי במחלוקת [הצהרה על כך נרשמה בפרוטוקול באופן שגוי, כאילו הנזק שנוי במחלוקת ואילו האחריות – לא, אך מהלך הבירור והשאלות שנדונו מצביעים על כך שבמוקד המחלוקת ניצבה שאלת האחריות לתאונה].

6.דין התביעה להידחות במלואה. מן הראיות שהוצגו הוכח כי האחריות לקרות התאונה מונחת במלואה לפתחו של התובע 2 – נהג רכב התובע. להלן יובאו הטעמים לכך.

א.בכתב-התביעה תוארה התאונה כאילו אירעה כאשר שני כלי-הרכב המעורבים בה נסעו זה לצד זה באותו כיוון, רכב התובע בנתיב השמאלי ואילו רכב הנתבע – בנתיב הימני; במצב דברים זה, פנה רכב הנתבע מן הנתיב הימני שמאלה, בעוד רכב התובע ממשיך בנסיעתו ישר, ופגע ברכב התובע. התחוור שתיאור זה חוטא למציאות לאשורה.

מעדות התובע עלה כי ברחוב התחיה בפרדס-חנה, בו נסעו שני כלי-הרכב עובר לקרות התאונה, יש רק נתיב נסיעה אחד בכיוון נסיעתם, ולא שני נתיבי נסיעה באותו כיוון – כפי שנטען בכתב-התביעה. עובר לתאונה, נסע רכב הנתבע ברחוב זה ואילו רכב התובע נסע אחריו באותו כיוון.