גונן נ' סיידל כהן ואח'

התביעה הנדונה עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 23.1.15 בין רכב מסחרי (טנדר) לרכב פרטי בצומת הרחובות בני אפרים וקפריסין בתל אביב.

הצדדים:

התובע הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג איסוזו(להלן: "הטנדר") . הנתבעת 1 היא בעלת הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה והנהגת שהנהגה בו במועד התאונה. הנתבעת 2 היא המבטחת של הרכב הפרטי.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע הוא נסע ברחוב בני אפרים, כאשר לנתיב נסיעתו הגיחה מימין, מרחוב קפריסין הנתבעת אשר ניסתה להשתלב בתנועה ברחוב בני אפרים . לטענת התובע זכות הקדימה הייתה שלו, והנתבעת שהייתה אמורה להיכנס לרחוב בני אפרים רק לאחר שבדקה שהדרך פנויה עשתה זאת בפזיזות ובנגוד לתמרור "תן זכות קדימה". כתוצאה מכך נפגע רכבו כפי שפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

תמצית טענות הנתבעות כפי שהעידה הנתבעת 1 שנהגה ברכב:

לטענת הנתבעת היא אכן פנתה ימינה מרחוב קפריסין לרחוב בני אפרים, אך לטענתה, היא סברה שהיא מספיקה לבצע את ההשתלבות בתנועה ברחוב בני אפרים כאשר הרגישה את המכה מרכב התובע. לטענתה היא נכנסה לרחוב בני אפרים רק לאחר שווידאה שהדרך פנויה, אך התובע הגיע במהירות ופגע בה מאחור.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הנהגים ולאחר עיון בכתבי הטענות מצאתי שעיקר האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת שכן היא הייתה זו שבקשה להשתלב ברחוב בני אפרים . יצוין שאין מחלוקת בין הצדדים כי קיים תמרור ברחוב קפריסין לפני הכניסה לבני אפרים המורה על "מתן זכות קדימה". על הנתבעת היה לוודא שהדרך פנויה לפני שפנתה ימינה. למרות האמור לעיל לאור מיקום הנזקים בטנדר אני קובעת כי לתובע אשם תורם לקרות התאונה. הנזקים לטנדר מתמקדים בחזית הרכב, דהיינו רכב הנתבעת, כפי שהיא אף מתארת בעדותה, היה כבר בסוף ההשתלבות, כך שהתובע אמור היה לראות אותו ולהספיק לעצור ולאפשר לו להשתלב , אלא אם היה במהירות שלא מאפשרת זאת. בנסיבות אלו אני מחלקת את האחריות בין הצדדים כך שהנתבעות תישאנה ב 70% והתובע ב- 30%.

גובה הנזק:

הרכב נבדק יומיים לאחר התאונה ,כך שאני מקבלת את חוות דעת השמאי במלואה וכן את הדרישה להחזר תשלום שכר השמאי. לגבי סעיף ההוצאות לא צורפו כל אסמכתאות ואני מעמידה אותו על סך של 500 ₪.