ת"ק 56626-02-14 קמונדו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.התובע והנתבע 2 היו מעורבים בתאונת שרשרת, ואין מחלוקת כי הנתבע 2 (להלן: הנתבע) פגע ברכבו של התובע מאחור. הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק שנגרם בשל הפגיעה, ובשאלה אם נהדף התובע כלפי הרכב שלפניו באופן שנגרמה גם פגיעה בחזית רכבו.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2. לטענת התובע, עמד בעצירה מוחלטת, לאחר מספר כלי רכב אחרים, כאשר נפגע מרכב הנתבע שנסע מאחוריו. התובע טען כי מעוצמת המכה נהדף קדימה וכתוצאה מכך נפגע רכבו הן מאחור והן בחזית.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי על פיה עלות תיקון הנזק במוקד האחורי מסתכמת בסך של 4,867 ₪, ועלות תיקון הנזק במוקד החזית 3,282 ₪. בנוסף, שילם התובע את שכר השמאי בסך 790 ₪, ועתר להחזר אגרת בית המשפט והוצאות משפט.

3. הנתבע טען כי פגע פגיעה קלה מאד ברכב התובע, וכי לא הדף אותו כלפי רכב אחר וכלל לא נגרם נזק לרכב התובע כתוצאה מהמכה. על כן הופתע כאשר לאחר התאונה הודיע לו התובע על כוונתו לפנות למבטחת הנתבע (להלן: הנתבעת) בתביעה לפיצוי.

4.במהלך הדיון העידו שני הנהגים:

התובע טען כי הפגיעה היתה משמעותית והיה נזק ניכר גם ברכב הנתבע, וכי לא טען במועד התאונה שאין נזק ברכבו או שאינו מתכוון להגיש תביעה לפיצויים. התובע ציין כי ניסה להשיג את הנתבע טלפונית, מספר פעמים, ובשל התחמקות הנתבע מלהשיב לו לא פנה במועד מוקדם יותר לשמאי לצורך בדיקת רכבו.

הנתבע חזר על גרסתו, על פיה לא נגרם כל נזק נראה לעין לרכב התובע, או לרכב שנסע לפניו, וכי לא הודיע לסוכן הביטוח אודות התאונה מאחר וסבר שאין לתובע כוונה להגיש תביעה כלשהי, בהעדר נזקים.

נציג הנתבעת טען כי השיהוי בבדיקת רכב התובע על ידי שמאי, של קרוב לחודש, יש בו כדי לנתק את הקשר בין התאונה לבין הנזק שמצא השמאי.

5.בסיום הדיון, לאחר שהוברר כי התובע אינו הבעלים הרשום של הרכב, וכי הוטל עיקול על הרכב, ובהעדר תמונות צבעוניות של הנזקים ברכב התובע או קבלה המעידה על ההוצאה בפועל לתיקון הרכב, ניתנה לתובע שהות להגיש מסמכים נוספים להבהרת עניינים אלה. התובע הסכים כי כל סכום שייפסק לטובתו ישולם לבנק לאומי, שהטיל עיקול על הרכב.

בהתאם להחלטה שניתנה, הגיש התובע אישור של אשתו, בעלת הרכב, להצטרף כתובעת נוספת בתיק זה, קבלה וחשבונית מס המעידים על התשלום בסך 8,149 ₪ למוסך, ותמונות צבעוניות אשר צולמו על ידי השמאי. עם זאת, התובע לא הגיש אישור של מטיל העיקול ובו הבהרה למי יש להעביר את הפיצלוי שייפסק.

דיון והכרעה

6. תחילה אציין כי אני מורה על צירוף הגב' זהבה קמונדו כתובעת מס' 2 בתיק זה, ומאחר שהיא בעלת הרכב, הפיצוי נפסק לטובתה.

7.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, העדפתי את גרסת התובע באשר לאירועים נשוא התביעה, ועל כן מצאתי כי יש לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן:

 ראשית, הנתבע לא הכחיש כי פגע ברכב התובע, להיפך: הנתבע בעדותו אישר כי היתה "מכה קטנה" ו"דחיפה". נציג הנתבע לא שאל את התובע אם נגרמה תאונה נוספת ברכבו מאז האירוע נשוא התביעה ועד לבדיקת השמאי, והובהר בעדות התובע כי המכה היתה ממשית וחזקה, שהצריכה את התובע לפנות לבדיקה וטיפול רפואי.

שנית, הנתבע טען כי רכבו לא נפגע כלל בתאונה, אך לא דאג להביא ראיה או עדות לטענה זו, והוא מכר את רכבו בטרם הדיון.

שלישית, הנתבע אישר בעדותו כי יצאו נהגים רבים מכלי הרכב לאחר התאונה, עובדה המחזקת את טענת התובע כי היתה פגיעה של הרכב בו נסע ברכב שלפניו, שאם לא כן לא היתה סיבה ליציאת הנהג שנסע מהרכב, במקום להמשיך בנסיעתו.

רביעית, הנתבע אינו בעל מקצוע בתחום הרכב, והעובדה שסבר שאין נזק ממשי ברכב התובע, אינה מעידה על כך שלא נגרם נזק כזה, ולו נזק פנימי שאינו נראה לעין בהעדר בדיקה מקצועית של הרכב.

בשל מכלול אלה, אני מקבלת את עמדת התובע כי נגרמה פגיעה ניכרת ברכבו, ונגרם לו נזק של ממש, כפי שתואר על ידו, הן בחלקו האחורי של הרכב והן בחזיתו.