ת"ק 5644-09-13 ברסנו נ' פטל ואח'

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בגין נזק שנגרם לאופנוע שלו בעטיה של תאונה מיום 17.6.13 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 18,075 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4) התובע טוען בין השאר, כי ביום 17.6.13, בשעה 8:30 נסע בשדרות משה דיין בפסגת זאב לכיוון היציאה, במהירות נמוכה כיוון שהייתה תנועה כבדה על הכביש. התובע טוען, כי רכב הנהוג על-ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") יצא מאחת החניות ברחוב ללא אפשרות לראות את התנועה אליה הוא אמור להשתלב, מבלי לעצור ולבדוק אם אכן יוכל להשתלב בתנועה. בדיון לפניי העיד התובע כי הנתבע רצה לצאת מהחניה ולפנות שמאלה בכדי להשתלב בכיוון הנסיעה הנגדי לכיוון נסיעתו של התובע. התובע עותר לפצות אותו סך 18,075 ₪ כאשר סכום זה כולל עלות האופנוע שהושבת (13,378 ₪), שכר טרחת שמאי (895 ₪) עלות גרירה ואחסון (302 ₪) וכן טרחה ועגמת נפש (3,500 ₪).

5) לעומת גרסה זו, הנתבעים טוענים בין השאר, כי ביום התאונה, החל הנתבע לצאת מחניה בצידי הכביש בעודו נוקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים, לאחר שהשלים את היציאה, המשיך בנסיעה כאשר אופנוע שהגיח מאחוריו במהירות רבה פגע ברכבו מאחור. הנתבעים טוענים כי התובענה נגרמה ברשלנות וחוסר זהירות של התובע וכי הנזק וגובהו מוכחשים.

דיון והכרעה

6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

7) למעשה, הפלוגתא בתביעה דידן הינה בשאלה המרכזית, האם נכונה טענת התובע לפיה רכב הנתבע פגע באופנוע שלו לאחר שרכב הנתבע יצא מחניה, או שמא נכונה טענת הנתבע לפיה האופנוע פגע ברכבו לאחר שכבר יצא מחניה.