ת"ק 56351-01-16 נוימן ואח' נ' דיזינהאוז בי.טי.סי. בע"מ ואח'

בקליפת אגוז

בשל צירוף נסיבות, שלפי הנטען כורך יחדיו את כל הצדדים בתיק זה, מסעם של התובעים מסיאטל שבחוף המערבי בארה"ב לתל אביב התארך משך כ-36 שעות מעבר למתוכנן. הדבר אירע במהלך חול המועד סוכות בשנת 2015, כאשר במקום לנחות בארץ, כמתוכנן וכמוזמן - ביום שבת מוקדם בבוקר, הגיעו התובעים לארץ, רק ביום א' – בערב. לטענת התובעים בכתב התביעה, האיחור בהגעה לארץ נגרם בגין מעשים ו/או מחדלים של סוכנות נסיעות ושל שלוש חברות תעופה, אשר בהשתלשלות הנסיבות העבירו את השרביט מיד ליד, מה שהוביל להצטברות של עיכובים במסעם לארץ, ובסופו של דבר - לאיחור גדול, כאמור.

התובעים תובעים בתביעה זו סך כולל של 31,826 ₪. יש לציין כי, אין מחלוקת, כי התובעים שופו ופוצו על ידי שתיים מחברות התעופה, והמחלוקת מתרכזת בעיקרה בפיצוי נוסף, שהתובעים טוענים שהם זכאים לו; זאת - בגין הוצאות יתרות שנגרמו להם לטענתם בשל סיכון לעיכוב נוסף, שנגרם להם בשלב האחרון של המסע, וכן - נזקים בגין הפסד יום עבודה של התובע ובגין עוגמת נפש, ולחילופין – פיצויים לדוגמה מכוח הוראות חוק שירותי תעופה.

העיכוב הראשון נגרם, כאשר בריטיש איירווייז, הנתבעת 4 (להלן : "BA"), מפעיל הטיסה שהוזמנה במקור לתובעים לשיבה לארץ ליום חמישי, ביטלה את הטיסה, והתובעים נאלצו לבלות את הלילה במלון בסיאטל, ולמחרת בבוקר הועברו על ידי BA לטיסה שהוציאה דלתא איירלינס אינק, הנתבעת 3 (להלן: "דלתא") לניו-יורק, שמשם, בסמוך לאחר הנחיתה, היו התובעים אמורים להמריא בטיסת המשך לישראל. בשל עיכוב, שני במספר, שנגרם הפעם ביציאה של טיסה זו של דלתא מסיאטל, נחתה הטיסה בניו יורק באיחור של כשעה וחצי ביום שישי בלילה; איחור שגרם לכך, שהתובעים החמיצו את טיסת ההמשך של דלתא מניו יורק לישראל, ונאלצו לבלות גם את הלילה הזה והיום שלמחרת, שהוא שבת, בניו יורק.

גם כאן לא תמו תלאותיהם של התובעים. עיקר המחלוקת בענייננו, היא זו שניטשת בין שני מובילים אוויריים, שני מפעילי טיסה, דלתא - מצד אחד, והנתבעת 2, אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על") - מנגד. שתי חברות אלו חלוקות באשר לחבות הנטענת מטעם התובעים להשבת כספים ששילמו, בלחץ וברגע האחרון, בגין כרטיס טיסה למחלקה ראשונה עבור התובעת, בשלב האחרון של מסע התובעים לארץ. אל על טוענת כי בצהרי יום שבת (הוא היום השלישי למסע התובעים), זיהתה ברשימותיה שכרטיסי טיסה שכורטסו עבור התובעים (על פי הזמנה שדלתא ביצעו אצל אל על עבור התובעים - בשעה 2:18, כעשר שעות קודם לכן) לטיסת אל על לתל אביב (שאמורה להמריא באותו ערב, ב-23:30, מוצ"ש), לא חויבו על פי תעריף מחלקה ראשונה; ועל כן, ביטלה את ההזמנה לאלתר, והודיעה על כך לדלתא. לעומתה, טוענת דלתא כי ההזמנה אושרה על ידי אל על בסמוך להעברתה, עוד בשעות הלילה, כאמור. מדובר לטענת דלתא, בהזמנה על בסיס involuntary reroute (הזמנה על בסיס מקום פנוי בין חברות, המוסדרת בהנחיות יאט"א; להלן: "INVO"), ובכרטיסים שכורטסו לתובעים לטיסת אל על, רק לאחר אישור אל על. בכתב ההגנה מטעמה, טוענת אל על, כי אמנם לטענת דלתא הוזמנו הכרטיסים על בסיס INVO, אך, בנסיבות, מדובר בהזמנה שלא אושרה על ידי אל על, באשר איננה עומדת בהוראות הנחיות יאט"א; זאת - באשר מדובר בהעברת נוסעים בין מחלקות בדרגות שונות (ממחלקת עסקים בטיסת דלתא אל מחלקה ראשונה בטיסת אל על). בסיכומיה, מוסיפה אל על ומרחיבה, כי דלתא לא פעלו לציין בהזמנה שהיא הזמנת INVO, ומכאן שהכרטיסים שכורטסו כורטסו על פי הזמנה "רגילה" בטרם שולמה התמורה בגינם; ועל כן, מבהירה אל על, נדרשו התובעים להשלים את תשלום התמורה בהגיעם לדלפק אל על.

אין מחלוקת, כי אל על סירבה לכבד את כרטיסי הטיסה שבידי התובעים מבלי לקבל תמורה מלאה בגינם. התובעים מתארים מסכת של דחיות והפניות, שטלטלה אותם בין דלפקי אל על ודלתא, באופן שלטענתם ביזה ובייש אותם; כך שבסופו של דבר, על מנת לעלות לטיסה, נאלצה התובעת, שלטענתה הייתה חייבת להגיע לארץ, לשלם עבור כרטיס מחלקה ראשונה תשלום בסך 3,627 $. התובעים טוענים כי, בנסיבות, מדובר באולטימטום שהצבתו נוגדת את הדין, וכי הם זכאים להשבת תשלום זה. דלתא ואל על חולקים על טענה זו; וכן - חלוקים לגבי התשובה לשאלה החילופית: ככל שקיימת חובה, על מי החובה להשיב לתובעים סכום זה? סכום ששולם, לטענת התובעים, על רקע לחץ בגין קיומו של סיכון לאיחור של לפחות יום נוסף במסע התובעים לארץ; בלחץ זמנים של הרגע האחרון - בסופו של היום השלישי למסעם.

חשוב לציין כבר עתה, כי במהלך ניהול התיק, טרם הדיון, הגיעו התובעים לפשרה מול BA והתביעה מולה נדחתה בפשרה, כנגד תשלום לתובעים של סך כולל של 7,652 ₪; ועוד, כי בגין העיכוב של הלילה השני בני-יורק, מצאה דלתא, בסופו של דבר, במכתב שהגיע אל התובעים בסמוך לאחר הגשת התביעה ותוך שמירת טענותיה, לשפות ולפצות את התובעים בתשלום סכום – בסך כולל של 7,677 ₪, שלטעמה משקף את החזר הוצאותיהם, בתוספת סכום, שלעמדתה משקף את המקסימום שהתובעים זכאים לו ככל שימצא לחייבה על פי הדין בנסיבות, בגין עיכוב הטיסה מסיאטל. במכתב נמסר, כי דלתא ממתינה לתשובת אל על באשר לגביית הכספים מהתובעים בגין כרטיס הטיסה במחלקה הראשונה.

כפי שיפורט להלן, מצאתי כי, בנסיבות, זכאים התובעים לפיצוי שישקף את השבת התשלום ששילמו לאל על ביתר בגין כרטיס התובעת במחלקה הראשונה, על מנת לאפשר לתובעת לטוס בטיסה החלופית שאורגנה לה, וכי החבות בפיצוי התובעים, חלה על "דלתא" ועל "אל-על" יחדיו. זאת, הואיל ומיחד, בנסיבות, דלתא אחראית ממילא על מתן אפשרות לטיסה חלופית לתובעים לארץ (בשל החמצת טיסת ההמשך לארץ יום קודם לכן, בשל עיכוב בהמראה של דלתא מסיאטל, כאמור; שמשמעו "ביטול טיסה"); והואיל ומאידך, לא הוכח לי כי הסירוב להטיס את התובעים בכרטיסים שכורטסו להם היה על זכות שבדין. בטענת אל על בענין התנהלותה בסירוב במקרה של התובעים, מדובר בטענת הודאה והדחה; דהיינו, עליה הנטל להוכיח, שבנסיבות ענייננו אין הנחיות יאט"א מאפשרים את חיובה כלפי התובעים בהזמנה כפי שרשמה אותה דלתא, שמכוחה כורטסו לתובעים כרטיסים; נטל שלא מצאתי כי הורם. כפי שיפורט להלן, מי שביטלה טיסה ולא סיפקה טיסה חלופית ומי שסירבה לנוסעים לעלות לטיסה יחלקו את החבות שקמה כלפי התובעים מכוח הוראות חוק שירותי תעופה במקרה של עילות מזכות שקמו להם, ומתוך שקלול ההוצאות לדוגמה שהחוק מאפשר הטלתן בנסיבות ענייננו.

כפי שיפורט, היה על דלתא לספק לתובעים את הטיסה חלופית שמקובלת עליהם ושהובטחה להם, ללא תוספת תשלום, והתשלום החלקי ששילמו לתובעים באיחור איננו מגלם פיצוי או שיפוי בענין ספציפי זה; וגם - היה על אל על להוכיח כי לא היתה עליה חובה לכבד את ההזמנה, וכי היתה זכאית לסרב לתובעים שהציגו כרטיסים, כאמור.

ודוק. כפי שיפורט בסיפא לפסק דין זה, לא מצאתי להכריע בחלוקת האחריות ו/או נטל החבות בין דלתא ואל על, בין היתר, באשר אינני מוצא כי תפקידו של בית משפט לתביעות קטנות ליישב מחלוקות שבשגרה בין חברות ענק, שאף לא טרחו לבקש להוציא הודעות לצדדים שלישיים זה כנגד זו. בשולי הדברים, אציין כי בנסיבות, ובריבוי הצדדים בענייננו, היה ראוי למצוא פתרון למחלוקת, עוד טרם שהגיעה לבית המשפט.

עוד אקדים ואציין, כי הדיון שנערך בתביעה זו התנהל בתקופת שביתת עובדים בבית המשפט, בה לא היו שירותי קלדניות. על כן לא הוקלד פירוט טענות הצדדים בעת הדיון. עם זאת, כפי שמגלה עיון בפרוטוקול, על מנת שלא לעכב, הוקלד על ידי מותב זה, פרוטוקול תמציתי, שבו ניתנו הנחיות רבות לצדדים בענין סיכום טענותיהם בכתב, ולאלו שאלות שעולות בנדון עליהם להשיב בסיכומים שיגישו במדורג מטעם הצדדים, לרבות – סיכומי תשובה. וכך נעשה, בדירוג.

טענות התובעים

1. התובעים טוענים כי ביום 18.06.15 רכשו אצל הנתבעת 1, דיזינהאוז בי.טי.סי. בע"מ (להלן: "סוכנות הנסיעות"), זוג כרטיסי טיסה במחלקת עסקים מישראל לחוף המערבי בארה"ב (הלוך חזור), כאשר מפעיל הטיסה שנקבעה ליציאה מהארץ לסאן פרנסיסקו ביום 15.9.15 היה BA. התובעים יצאו ליעדם בטיסת BA, כאמור, ולאחר מספר ימים, גם הטיסה מסיאטל חזרה ארצה, שיועדה ליום 1.10.15, הייתה אמורה להיות מופעלת על ידי אותו מפעיל טיסה, BA, בשני "לגים": עד לונדון, ולאחר חניית ביניים - מלונדון לישראל.

2. יובהר כבר בפתח הדברים, כי מדובר בתקופת החגים של חול המועד סוכות, 2015. היום בו יועדו התובעים על פי המתוכנן להמריא לארץ היה יום חמישי 1.10.15 – ג' לחול המועד סוכות, ומועד הנחיתה המתוכנן בתל אביב היה (אחרי חניית ביניים בלונדון) יום שבת – שבת חול המועד סוכות - 3.10.15 בשעה 5:30 בבוקר. כאמור, בפועל, בסופו של מסע, נחתו התובעים בארץ רק כמעט 36 שעות לאחר מכן; היינו – למחרת, בשעות אחר הצהריים של יום א' – הושענא רבא, יום שביעי של חג הסוכות (אחה"צ של ערב חג שמיני עצרת ושמחת תורה). לטענת דלתא בכתב ההגנה מטעמה, בשל החג, כאמור, טיסותיה באותה תקופה היו מלאות עד אפס מקום, ולכן, נאלצה לאתר עבור התובעים מקומות בחברות אחרות, כפי שיפורט בהמשך.