מילמן נ' זיאד

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין נזקים לרכבו שנגרמו לטענתו בחבלה בזדון שגרם לרכבו הנתבע 1, המועסק אצל הנתבעת 2.

1.התובע הותיר את רכבו במוסך לצורך תיקונו. עם סיום התיקון החנה המוסך את הרכב בכביש שמחוץ לתחום המוסך. כשהגיע התובע ביום 10/7/16 לאסוף את רכבו מאותו מקום, גילה כי הרכב ניזוק: נמצאו לטענתו שריטות בצידי הרכב, סדק בפנס הקדמי ונמצאו קרעים בגג המתקפל של הרכב.

התובע ביקש לאתר את המזיק באמצעות מצלמות האבטחה של המוסך. צפייה בסרטון מצלמת האבטחה העלה לטענתו כי רכב גרר של הנתבעת 2, חברת גרר הבדואי בע"מ, עצר ליד רכבו וממנה ירד הנתבע 1, מר מוסא אבו זיאד, אשר נראה פוגע ברכב, ללא כל סיבה.

בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה לפיצוי בגין נזקיו נגד המוסך (ת"ק 56476-11-16) ובתיק זה נגד חברת רכבי הגרר ונהג רכב הגרר.

2.מנגד טוען הנתבע 1 כי מעולם לא פגע ברכב.

הנתבעת 2, טוענת כי גם אם פגע הנתבע 1 ברכב התובע, הרי שאין להטיל עליה אחריות ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה ולשפותה בגין הוצאותיה.

על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות

הנזק וגובהו:

3.עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובע והתמונות שצורפו לה מעלה כי ברכב התובע נזקים מסוג שריטות בדפנות הרכב ובפנס הקדמי וכן קרעים בגג המתקפל של הרכב. עלות התיקון על-פי חוות דעת השמאי עומדת על 42,000 ₪. חוות דעת השמאי מטעם התובע לא נסתרה. סכום הנזק לפי חוות הדעת עולה על גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

יושם לב שהתובע טען כי לאחר האירוע החליט למכור את רכבו והפחית 33,000 ₪ ממחיר המחירון של הרכב (עמ' 5, ש' 5). בנסיבות אלה הגם שהנזק על-פי חוות דעת השמאי גבוה יותר, הרי שצריך שיינתן פיצוי על הנזק שנגרם לתובע בפועל – והוא בגובה ההפחתה ממחיר הרכב בעת מכירתו בשל הנזקים בו.

מכל האמור אני מעמיד את גובה הנזק לפיצוי על סך של 33,000 ₪.

אחריות הנתבע 1, מר מוסא אבו זיאד לנזק: