ת"ק 56328-11-15 בלאן ואח' נ' רותם סגול - ניהול מערכות רפואיות בע"מ ואח'

1.הנתבעים התקשרו עם התובע, רופא שיניים במקצועו, בהסכם לאספקת שירותי רפואה במרפאתם באשקלון. מועד ההתקשרות המדויק אינו מצוין במסמכי הצדדים אולם עולה כי היה זה בחודש יוני 2012.

במסגרת ההסכם סיפקו הנתבעים לתובע שירותי משרד, חומרים, סייעת ומעבדה. בנוסף לתשלום שקיבל התובע כרופא עצמאי, מימנו עבורו הנתבעים לינה בבית מלון באשקלון. בהתאם להסכם בין הצדדים, היה על התובע לשאת במחצית מעלויות המעבדה בהתאם למחירון שצורך כנספח 2 לכתב ההגנה.

ביום 25.08.13 הודיעו הנתבעים לתובע על הפסקת עבודתו במרפאה בגין תלונות מטופלים בדבר טיפול לקוי וסירוב התובע לקחת אחריות על מחדליו ולבצע עבודות חוזרת. בנוסף הודיעו הנתבעים על עצירת התשלומים המגיעים לתובע לצורך כיסוי עלות העבודות החוזרות שנדרש היה לבצע בלקוחות בהם טיפל.

טענות התובע

2.לטענת התובע, עבד לשביעות רצונם של הנתבעים עד אשר גילה כי בחישובים שעורכים הנתבעים נפלו טעויות לרעתו ומשדרש לתקן את החישוב, נשלח אליו מכתב הפסקת עבודה המודיע על הפסקת ההתקשרות עמו. במכתב זה העלו הנתבעים טענות סרק ביחס לרמת השירותים שסיפק למטופליו. לטענתו, ידוע לו על מקרה בודד בו הוגשה כנגדו תלונה שהתבררה כסתמית.

בנוסף טען התובע כי הנתבעים עיכבו תשלום בגין טיפולים שביצע שלא כדין. לדבריו, בהתאם לשיטת העבודה שהונהגה במרפאת הנתבעים, המטופל היה משלם עבור הטיפולים ישירות למרפאה, התובע היה מדווח על הטיפולים שביצע ובהתאם לכך, הנפיקו הנתבעים לתובע דו"ח תפוקות טיפולים התואם לדיווח באותו חודש. ביחס לטיפולים שארכו זמן רב, התובע היה מגיש דוח ודרישת תשלום עם סיום הטיפול בלבד.

נטען כי בגין חודשים יוני, יולי ואוגוסט 2013 לא שילמו הנתבעים את התמורה בסך 23,327 ש"ח עבור הטיפולים שביצע. כמו כן, על הנתבעים לשלם לו סך של 15,740 ₪ עבור מספר פרויקטים גדולים. התובע העמיד תביעתו בגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

טענות הנתבעים

3.בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי התובע אשר קיבל רישיון לעסוק ברפואת שיניים ואף הציג עצמו כרופא בכיר ומיומן, גרם נזקים למטופליו ולא סיים את הטיפול בהם. חרף זאת, פונה התובע ודורש תשלום עבור עבודתו, תוך שהוא מציג מצגי שווא ביחס לטיפולים וביחס לתשלום שדורש.

נטען שהתובע היה מודע לכך שעליו לשאת המחצית מעלות הוצאות המעבדה עם זאת, בניגוד למוסכם, לא הפחית את עלויות המעבדה בהן עליו לשאת מהתשלום המגיע לו, אלא טוען כי מדובר בחישוב מוטעה שערכו הנתבעים. ביחס לטענות התובע לפיהן לא שילמו הנתבעים את השכר המגיע לו עבור טיפולים שביצע בחודש יוני 2013, הציגו הנתבעים כרטסת רואה חשבון לפיה ביום 02.07.13 שולם לתובע סך של 8349 ₪ המהווה את השכר שהיה על הנתבעים לשלם בניכוי הסכום שאותו צריך היה לשלם התובע עבור השתתפות בהוצאות מעבדה.

בנוסף טענו הנתבעים כי נאלצו לעצור חלק מהתשלומים המגיעים לתובע מאחר ונדרש היה לבצע עבודות חוזרות במטופליו באמצעות רופאים אחרים. הנתבעים הפנו לתקנון משרד הבריאות הקובע כי רופא שיניים מחויב לתקן עבודה שנכשלה ובמידה והתיקון מתבצע ע"י רופא אחר, הוא זה שיקבל את התגמול עבור הטיפול. באותה מידה, רופא שאינו מסיים את הטיפול, אינו מקבל תגמול עבורו אלא הרופא שהחליף אותו וסיים במקומו את הטיפול. הנתבעים הציגו מספר מקרים העונים על הדוגמאות הנ"ל על מנת להוכיח כי אינם חייבים לתובע מאומה וכי ההפך הוא הנכון. כמו כן, צירפו לכתב הגנתם כרטסות רישום ומעקב שיניים, מהן עולה כי רופאים אחרים סיימו את העבודה שהתחיל התובע במטופלים מסוימים.