ת"ק 56291-02-16 שמואל ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפניי תביעה כספית נזיקית על סך 15,140 ₪ המבוססת על אירוע תאונתי, ותביעה כספית נזיקית שכנגד, מצד בעלת המשאית המעורבת בתאונה, על סך 15,829 ₪ המבוססת אף היא על נסיבות אותו אירוע תאונתי.

התובעת הינה הבעלים בפועל של הרכב המזדה הפרטי המעורב בתאונה (להלן: "המזדה"). הרכב נהרס כליל עקב התאונה ומכאן תביעתה להטבת מלוא נזקיה.

הנתבעת והתובעת שכנגד, הינה חב' הובלות ובעליה של המשאית המעורבת בתאונה, אשר פגעה ברכב הפרטי (להלן: "המשאית"). היא הגישה תביעה נגד המורשה לנהוג ברכב (הנתבע שכנגד 1), נהג הרכב (הנתבע שכנגד 2), ובעליו הרשום של הרכב (הנתבע שכנגד 3), להטבת הנזקים שנגרמו למשאית עקב התאונה.

משתתפי האירוע הרלבנטיים ביותר לענייננו, הינם, אחיה של התובעת ומי שנהג במזדה - הנתבע שכנגד מס' 2 (להלן: "נהג המזדה") ומי שהפעיל ונהג במשאית השייכת לנתבעת (להלן: "נהג המשאית").

לפי כתב התביעה, בתאריך 17.8.15, נהג המזדה, אחיה של התובעת, נהג ברכבה, בכביש צומת יוקנעם – מחלף אליקים, ואותת על מנת לסטות לשול הדרך, כדי להפעיל את מערכת הניווט "וייז". הוא נעמד בשול ימין של הדרך, כשהוא מאותת עם ארבעה פנסי איתות של הרכב ("וינקרים"). לפתע, הגיעה משאית מאחוריו, כשהיא נוסעת במהירות גבוהה, סוטה לשול הכביש, במקום בו הוא עמד ופוגעת במזדה, בצידה השמאלי, מחלקה האחורי ועד לחלקה הקדמי, וגורמת לה לנזק משמעותי.

עקב התאונה, ושווי הרכב עובר לתאונה, הוכרז הרכב כאובדן להלכה. יצוין, כי לתובעת לא היה כיסוי ביטוחי מעבר לביטוח חובה ומכאן תביעה זו, בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעות לשלם לה את שווי רכבה עובר לתאונה וכן הוצאות נוספות שנבעו כתוצאה מהתאונה.

התובעת שכנגד, חב' בושקאר, בעלת המשאית, טוענת, כי נהג המזדה הוא זה שהתרשל בנהיגתו ואחראי לכל נזקי התאונה. שכן, הוא הפתיע את נהג המשאית, הואיל ועמד בשול הדרך, כאשר חלקו של הרכב על הכביש, והחלק השני בולט לנתיב הנסיעה. נהג המשאית, ניסה למנוע את התאונה, סטה שמאלה, אך ללא הצלחה, ופגע במזדה.

בטרם אדרש לשאלת האחריות לגרימת התאונה, אתייחס לשאלת דיות הראיות, הואיל ועניין זה זכה להתייחסות במהלך דיון ההוכחות הראשון שהתקיים בתיק זה ובראש סיכומי הנתבעים הם תולים את יהבם בהערות שהעיר בית המשפט לתובעת, כמי שמבקשים, למעשה, לסלק את התביעה על הסף בהיעדר ראיות. דומני, כי עניין זה טעון הבהרה והסבר, כבר בראשית הדברים, בטרם נמשיך לברר את סוגיית אחריותם של מי מהמעורבים בתאונה.

כאמור, התובעת הינה בעלת הרכב. היא לא הייתה באירוע. אחיה (הנתבע שכנגד מס' 2), המתגורר בקנדה, ואשר הגיע לביקור אותה עת בארץ, הוא זה שנהג ברכב. ברם, האח לא הגיע למתן עדות. בדיון הראשון שהתקיים, הבהיר בית המשפט לתובעת את הקושי הראייתי הניצב בפניה, בהעדר עדות כלשהי שתתמוך באמור בכתב התביעה. בנוסף, התובעת טענה כי היה לה כיסוי ביטוחי ולכן לא ברור היה מדוע חב' הביטוח לא ניצבת לצידה. בית המשפט התרשם כי לא יהיה זה צודק לסלק את תביעתה על הסף, וכי ראוי כי היא תיעזר בייעוץ משפטי ובעצה טובה, ולכן דחה את דיון ההוכחות, על מנת לאפשר לתובעת להתייעץ ולהביא את מכלול ראיותיה בפני בית המשפט.

לדיון הנדחה לא הגיע אחיה של התובעת שנהג במזדה. אך הגיע והעיד מר גבאי יוסף, אשר היה בזירת התאונה, זמן קצר לאחר קרות התאונה. כמו כן, הגיע והעיד נהג המשאית. נוכח העדויות שנשמעו ומכלול חומר הראיות שנפרש בפני בית המשפט, הבהיר בית המשפט בתום שמיעת העדויות, ובטרם ימסור את פסק דינו, כי ראוי שהנתבעות תשקולנה את עמדתן בשנית, ותישאנה בחלק מנזקי התובעת, תוך שהוטעם כי הונח יסוד לרשלנות תורמת מצד נהג המזדה. ברם, הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמה, על כן אין מנוס מהכרעה שיפוטית במחלוקת שנפלה ביניהם. להכרעה זו אפנה עתה.

דיון והכרעה:

העד מטעם התובעת, מר גבאי יוסף, מסר לבית המשפט בעדותו, כי הוא הגיע כ- 20-25 דקות אחרי שאירעה התאונה. הוא תיאר את איזור התאונה. לדבריו, התאונה התרחשה בדיוק אחרי הרמזור של יוקנעם, לפני אזור התעשייה. עוד ציין העד, כי נהג המזדה, עמד בשול, טרם שעשה זאת, הוא התקשר אל העד, ומסר שהוא "נתקע" עם הרכב. העד אמר לו שהוא מגיע למקום לחלצו, ותוך כדי שיחה איתו מסר לו נהג המזדה, שהוא עבר תאונת דרכים, מישהו פגע בו מאחור.

העד מסר כי הגיע למקום ונחרד. לדבריו, אם לא היה מדבר עם נהג המזדה, והיה שופט את המצב רק על פי מצב רכב המזדה שנפגע, היה מגיע למסקנה כי נהג המזדה ונוסעיו, אינם בחיים יותר. הנזק שנשקף מהתבוננות במזדה, כך נטען, היה נזק קשה.

העד שוחח "בשטח" עם נהג המשאית המעורב בתאונה, אשר אמר לו שהמשאית פגעה בפינה עם מיכל הסולר, ופשוט גירדה את הרכב הפרטי. העד הדגיש לשאלת בית המשפט, כי למרות שהגיע בסמוך לאחר קרות התאונה, הוא לא הבחין שהרכב הפרטי עמד נתיב הנסיעה לפני התאונה. למעשה הוא אינו יודע דבר על כך וניזון מפי השמועה. המשטרה, שעברה במקום, לא עיכבה מי מהמעורבים לחקירה, הואיל ובדקה ומצאה, שאין עניין לציבור, שכן הנזק מסתכם בנזק רכושי בלבד.

נהג המשאית המעורב בתאונה, מסר מנגד, כי הוא אכן נהג במשאית אשר הייתה מעורבת בתאונה. הוא נסע מכיוון יוקנעם לכיוון אליקים. אחרי הרמזור, פנה ימינה. הוא נסע לאט כי המשאית הייתה עמוסה. אחרי שביצע את הפנייה, הופתע מנוכחות המזדה בנתיב ימין שהיה נתיב נסיעתו. לדבריו, המזדה עמדה באלכסון וחסמה חלק ניכר מנתיב נסיעתו. הוא רצה "לברוח" ממנה שמאלה. אלא שבנתיב שמשמאלו, נסע אוטובוס, במקביל אליו. ולכן, מרחב הפעולה שלו, לא היה גדול. הוא "ברח" כמה שהוא יכול שמאלה, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה במזדה ואכן פגע בה בדופן השמאלית.

מהתמונה העובדתית שנפרשה בפני בית המשפט ועל יסוד הערכת העדויות שנשמעו ולאור חומר הראיות שהוגש לבית המשפט אשר כלל תמונות מזירת התאונה שהוצגו בדיון מתוך הטלפון הנייד של אחיה של התובעת, נמצא לקבוע את העובדות כדלקמן:

נהג המשאית ונהג המזדה נסעו מכיוון יוקנעם לכיוון אליקים.

נהג המזדה היה על ציר תנועה זה לפני נהג המשאית.