קדם נ' אקובס קבאביה ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה, ביום 10.12.14.

לטענת התובע, בעודו רוכב על אופנוע ובעת שהחל בחציית צומת, נכנסה הנתבעת 1 עם רכבה לצומת, מימינו, וזאת מבלי להישמע להוראת תמרור "עצור", ופגעה ברכבו בצדו הימני, מה שגרם לו ליפול על צדו השמאלי. לטענת התובע, כתוצאה מן התאונה נגרמו לרכבו הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. כן, עתר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין שכ"ט שמאי ובפיצויי עוגמת נפש בסך 2000 ₪.

מנגד, טענו הנתבעות, כי קודם שנכנסה אל הצומת עצרה הנתבעת 1 את רכבה בהתאם להוראות התמרור. רכב צד ג', שהיה רכב גדול, עצר ואפשר לנתבעת 1 להיכנס אל הצומת ובעת שהחלה להיכנס באיטיות, הגיח התובע רכוב על אופנוע, במהירות מופרזת, תוך שהוא מבצע עקיפה של רכב צד ג', החליק ופגע ברכב הנתבעת 1. בנסיבות האמורות, טוענות הנתבעות, דינה של התביעה להידחות.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ועד מטעמו וכן הנתבעת 1 והדגימו אופן התרחשות התאונה באמצעות כלי הדגמה.

כן, הוצגו בפני תמונות כלי הרכב והצומת, אשר צולמו ע"י התובע.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בראיות שהובאו בפני ושמעתי העדויות, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל אך בחלקה. ואלו נימוקיי:

בהתאם להלכה הפסוקה, תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים – שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה, ומשכך על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.