ביטון נ' הוט טלוויזיה בכבלים

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעת אשר ביקשה לגבות ממנה סכומים העולים על אלו שסוכם עליהם במעמד ההתקשרות בין הצדדים.

לטענת התובעת, הובטח לה על ידי נציגת הנתבעת כי החיוב החודשי בגין צריכת שירותי הנתבעת יעמוד על סך 230 ₪. בפועל, ביקשה הנתבעת לגבות סכומים גבוהים בהרבה עד שלבסוף ביקשה התובעת לסיים את התקשרות בין השתיים.

לטענת הנתבעת, התובעת התחברה לשירותי הנתבעת ביום 16/8/16. ביום 18/9/16 פנתה התובעת לנתבעת בטענה כי ילדיה עשו שימוש בשירותי ה-VOD וכי לא ידעה כי המדובר בשירות בתשלום. נציגת הנתבעת הסבירה לתובעת כי המדובר בשירות בתשלום וכן הסבירה כיצד ניתן להפעיל מנגנון "בקרת הורים" כך שרק משמודע לסיסמא יוכל להזמין את התכנים שבתשלום.

עוד טוענת הנתבעת כי כמחווה שירותית, זיכתה את חשבונה של התובעת ביום 30/10/16 בסך 489₪. ביום 14/12/16 פנתה התובעת אל הנתבעת בבקשה להתנתק בטענה חוזרת כי הזמנות תכנים בשירות VOD גוררות חיובים גבוהים.

לטענת הנתבעת, היא חייבה את הנתבעת כדין ובהתאם להזמנת שירותים שביצעה.

דיון והכרעה:

התובעת העידה לפני בית המשפט כי במעמד ההתקשרות הובטח לה על ידי נציגת הנתבעת כי סכום החיוב החודשי יעמוד ע"ס 209 ₪, לרבות "טלפון אינטרנט וסרטים". עוד העידה כי חודש לאחר ההתחברות, קיבלה חשבון על סך כ-500 ₪.

מעדות נציגת הנתבעת עולה כי לאחר שהתובעת הלינה על חיובים גבוהים, כחודש לאחר ההתחברות, הוסבר לה על ידי נציג הנתבעת כיצד ניתן להפעיל מנגנון "בקרת הורים" ובכך למנוע הזמנת תכנים בתשלום.

התובעת לא הכחישה כי קיבלה הסבר לעניין הפעלת מנגנון "בקרת הורים". עם זאת, העידה כי גם החיוב שקיבלה לאחר מכן היה גבוה ואזי ביקשה להתנתק וביטלה את אמצעי התשלום.

התובעת שבה והעידה כי הובטח לה על ידי נציגת הנתבעת כי החיוב החודשי לא יעלה על הסכום עליו הוסכם והכחישה כי הוסבר לה כי חלק מתכני VOD כרוך בתשלום נוסף.

הנתבעת הפנתה לפקודת העבודה מיום 17/8/16 החתומה על ידי התובעת, המאשרת בחתימתה כי קראה "את סיכום המכירה, תקנון המסלול/מבצע והסכמי המנוי". כמו כן, הפנתה הנתבעת לתנאי העסקה המציינים מפורשות כי "בערוצי HOT VOD ישנן אלפי שעות צפייה של תכניות וסדרות הניתנות בחינם למנויי השירות. יחד עם זאת, ישנם תכנים אשר צפייתם כרוכה בתשלום נוסף כמפורט על מסך בעת ההזמנה".

נציגת הנתבעת הדגישה בעדותה כי אף אם התובעת לא הייתה מודעת לעובדה כי חלק משירותיה ניתנים בתשלום נוסף, הרי שעל מנת לבצע הזמנת תכנים בתשלום, על המזמין לעבור מספר מסכים המתריעים על כך שהמדובר בתוכן שהזמנתו כרוכה בתשלום ומשכך, הנתבעת מנועה מלטעון כי העניין לא הובא לידיעתה.

השאלה מה הוצג לתובעת על ידי נציגת הנתבעת במעמד ההתקשרות בין התובעת לנתבעת – תהא עקרונית ככל שתהא - אינה נדרשת להכרעה במחלוקת שלפניי וזאת נוכח הסכמת התובעת כי לאחר חודש אחד של ההתקשרות כבר הובא לידיעתה כי חלק מהתכנים הניתנים להזמנה בשירות VOD הינו בתשלום וכן הובא לידיעתה כיצד ניתן למנוע הזמנת תכנים אלו. זאת, בעקבות השיחה עם נציג הנתבעת שקיימה כחודש לאחר שהתחברה לשירותי הנתבעת, כעולה מעדות התובעת עצמה.

משכך, הרי שכל התכנים בתשלום שהוזמנו לאחר חודש ספטמבר, הוזמנו בידיעת התובעת כי הזמנתם כרוכה בתשלום.

טענת התובעת כי אין זה יתכן כי לאחר חודש ספטמבר בוצעו הזמנות תכנים בתשלום נסתרת מכל וכל מעיון ברשימה ארוכה מאד של התכנים בתשלום שהוזמנו לאחר חודש ספטמבר. טענת התובעת כי בחודש ספטמבר כבר ביקשה להתנתק לא הוכחה על ידה והזמנת התכנים – הן בתשלום והן ללא עלות – מוכיחה אחרת.

באשר לחודש ההתקשרות הראשון לגביו נטען על ידי התובעת כי חויבה בסכום של כ-500 ₪ בשל היעדר ידיעה והבנה כי הזמנת חלק מהתכנים כרוכה בתשלום ובהסתמך על מצגי נציגת הנתבעת במעמד ההתקשרות, הרי שמשזיכתה התובעת את התובעת בסך של 489 ₪ כעולה מנ/2, מתייתר, כאמור, הדיון בשאלה האם ידעה או הייתה צריכה לדעת כי חלק משירות התוכן כרוך בתשלום.

במאמר מוסגר יצוין כי עדות התובעת, ככלל, לא הייתה אמינה על בית המשפט. ראשית, בכתב התביעה התובעת לא הזכירה ולו במילה כי החיובים החריגים עליהם מלינה הינם תוצאה של הזמנת תכנים בתשלום ואף לא הזכירה כי עניין זה הוסבר לה על ידי נציגי הנתבעת ואף ניתנו לה כלים להימנע מחיובים בגין שירות בתשלום. לא זו אף זו, בעדותה הכחישה התובעת תחילה כי חתמה על פקודות העבודה ובהמשך טענה כי הינה דיסלקטית. בנוסף, הכחישה כי הייתה בעבר לקוחה של הנתבעת ואחר כך העידה כי שילמה עבור חברה, עדות המעלה תמיהות נוכח עדותה כי מתקיימת מקצבה ונוכח העיון בנ/5 המלמד כי הייתה לקוחה של הנתבעת ואישרה בחתימתה ביצוע התקנות בדירתה.