פלוני נ' עירית ירושלים

לפניי תביעה על סך 24,000 ₪ בגין אי הסרת עיקול משך שבעה החודשים.

טענות התובע

1. התובע הוא אחד מיורשי אביו, ומונה כמנהל עזבונו.

2. בשל חובות ארנונה (שהתובע מטיל ספק בנכונותם), בשנים 2008-2010 הטילה הנתבעת שלושה עיקולים על זכויות האב המנוח עד לסך כולל של 224,394.87 ₪.

3. בשלהי שנת 2014 הגיע התובע להסדר עם הנתבעת לשם פירעון מלוא החוב של האב המנוח לידי הנתבעת ובנוסף ביום 10.2.2015 שולמו לעורך דין חיצוני של הנתבעת 24,000 ₪ בגין אגרות ושכ"ט עו"ד בשני תיקי הוצאה לפועל שנוהלו על ידי אותו עורך דין בשם הנתבעת כנגד האב המנוח.

4. ביום 13.4.2015, לאחר שנחה דעת הנתבעת כי סולק כל החוב (הן לנתבעת והן לעורך דינה), הופקה הודעת אגף השומה והגבייה של הנתבעת המודיעה להוריו של התובע (אשר באותו זמן כבר שניהם לא היו בין החיים) כי הנתבעת החליטה לבטל ולהסיר את צו העיקול נשוא ההודעה (צו שמספרו 343493) וכי "הודעה ממוכנת על ביטול והסדר העיקול תועבר בתוך 3 ימים עבודה באמצעות קובץ מדיה למרכזי הבנקים בהם הוטל העיקול".

5. דא עקא, ההודעה האמורה ואחרות שבאו בעקבותיה לא הועילו. העיקול, ובפרט עיקול שהוטל על זכויות האב המנוח בסניף XXX של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, לא הוסר.

6. התובע פנה לנתבעת שלושים פעמים ("ללא גוזמא" כלשון כתב התביעה) בבקשה כי זו תסיר את העיקול בצורה הנכונה - הן בנוכחות אישית של התובע בבניין עיריית ירושלים לאחר המתנה ממושכת בתור, הן בשיחות טלפוניות, הן בכתב עם התייחסות לתשובה, הן במכתבים שלא זכו לתשובה והן בשלוש פניות באמצעות עורך דין.

   הנתבעת, באמצעות הפועלים מטעמה, הגיבו כלפי התובע בצעקות ובזיון והתחמקו בטענות שקריות וכוזבות אשר משמעותן היא שהם כבר פעלו באופן המקסימאלי שהם יכולים ולא מוטל עליהם עוד לפעול. פעם אחר פעם נמסרו לתובע אישורים חדשים לגבי הסרת העיקול בצירוף הבטחה כי הביטול מבוצע באופן ממוחשב וכי תוך 3 ימים יוסר העיקול, אך לשווא.

7. רק לאחר מכתב התראה מיום 11.10.2015 אשר נעשה על ידי עורך דין ונשלח אל מנהל מחלקת השומה והגבייה בעיריית ירושלים (נספח ח' לכתב התביעה) הוסר העיקול ביום 13.10.2015.