ת"ק 56076-02-16 בן אורי נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

רכבם של התובעים נפגע בתאונת דרכים ובשל כך הוחלף פגוש אחורי ברכב. אין מחלוקת בדבר אחריות הנתבעת. המחלוקת עניינה בשאלה, האם עומדת לנתבעת הזכות לקזז מסכום הפיצויים המגיעים לתובעים, סכום המבטא נזק קודם שהיה בפגוש ערב התאונה.

הצדדים אינם חלוקים על העובדות הבאות: בתאונה נגרם נזק לפגוש האחורי. בפגוש היה אותה עת נזק קודם שהתבטא בקילופי צבע (ראו ת/1). לא ניתן היה לתקן את הפגוש, אלא החלפתו התחייבה. הסכום שהפחיתה הנתבעת הוא 2,733 ש"ח המבטא את גובה הנזק הקודם לשיטתה (ראו הפירוט בנ/2).

התובעים עותרים לקבלת מלוא הסכום ששילמו עבור החלפת הפגוש ומכאן התביעה.

טיעון זה חוזר על עצמו לא אחת בטענות חברות הביטוח. אקדים ואומר כי אין בידי לקבל טענה זו בנסיבות מקרה זה. הטעם הראשון הוא שהנתבעת לא הוכיחה כלל את שווי הנזק הקודם כפי שקוזז. לא הוגשה חוות דעת בנושא, אלא הסכום קוזז ללא כל הסבר והוכחה (נ/2). בכך בוודאי לא יצאה הנתבעת ידי חובת ההוכחה (המוטלת עליה בנושא זה). די בכך כדי לדחות את הטענה ולחייב את הנתבעת במלוא סכום הנזק.

גם לגופה של טענה אין בידי לקבלה. אכן, העיקרון החולש על הסוגיה הוא כי המזיק חייב להשיב את המצב לקדמותו. לא יותר ולא פחות (ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובניה בע"מ נ' בהאג'ת מוסא (21.1106)). על פני הדברים, צודקת הנתבעת כי לאחר התיקון הוטב במובן מסוים מצבם של התובעים. ואולם, במקרה זה לא ניתן היה להשיב את המצב לקדמותו בצורה מדויקת, שכן מוסכם על הנתבעת שהנזק שנגרם חִייב להחליף את הפגוש, ומכאן שההטבה המדוברת היא אינהרנטית לסוג הנזק שנגרם.

בפסיקה נהוג להבחין לעניין ניכוי פחת ומצב קודם, בין עוולה שגרמה נזק טוטאלי לנכס, שאז יוכר לרוב ניכוי המצב הקודם, לבין עוולה שגרמה לנזק חלקי שחייב החלפת רכיב בלבד. במקרה אחרון זה, "בית המשפט נוטה על דרך הכלל שלא להתחשב בפחת" (ת.א (מח' י-ם) 4023/02 מבוא בית"ר מושב שיתופי חקלאי בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (31.12.09)). כמו כן, האפשרות שניזוק ישיג יתרון מסוים בשל החלפת החלק שניזוק, אינה זרה לדיני הנזיקין והיא הוכרה כבר לפני שנים רבות: ראו: