ת"ק 56021-01-15

בפני תביעה קטנה ע"ס 33,000 ₪ לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעת (לטענתה) יומיים לפני יום חתונתה.

סיפורה של התובעת החל ברכישת שמלה לקראת חתונתה, חצי שנה לפני המועד לקיום האירוע, מסטודיו לשמלות כלה, שערך מבצע במכירת שמלות יד שנייה בחצי המחיר.

התובעת רכשה שמלה בעלות 3,500 ₪ ואחסנה אותה בארון למשך התקופה הנ"ל.

4 ימים לפני מועד החתונה, מסרה אמה של התובעת שמלה לניקוי במכבסה של הנתבע, כאשר לדבריה הנתבע הוא שהמליץ על עריכת ניקוי יבש, למרות שביקשה גיהוץ בלבד.

יומיים לפני מועד החתונה, ניגשה האם לאסוף את השמלה והתברר, כי השמלה שינתה גוון ואף נקרעה.

התובעת מציינת כי לא ניתן היה ללבוש את השמלה במצבה זה באירוע החתונה. אף לא ניתן היה לתקנה. לפיכך נאלצה להתרוצץ בין חנויות לשמלות כלה, במטרה למצוא בטווח הזמן הקצר שעמד לרשותה, בלחץ ומתוך מצוקה רבה, כשהיא סובלת עוגמת נפש עצומה, שמלה שתתאים לסגנונה ולמידתה.

התובעת טוענת שהנתבע אחראי למצב הדברים שנוצר, אשר הביא אותה לסבול סבל רב, הגם שהיא מאשרת, כי הנתבע הציע לקבל שמלה חלופית ללא עלות והיא לא הסכימה לכך.

הנתבע מכחיש את טענותיה של התובעת. לשיטתו, בשל ניסיונו הרב בתחום, הבחין כי עשויה להיגרם בעיה בניקוי השמלה, כיוון שהייתה שמלה מרופטת. אשר על כן, הודיע לאמה של התובעת, כי אינו נוטל אחריות על הניקוי.

בעדותו ציין הנתבע, שהמכבסה אליה שלח את השמלה לניקוי הודיעה לו טרם הניקוי כי עשויה להיגרם בעיה בשל מצבה של השמלה, אך הוא אישר את הביצוע נוכח הסכמת הלקוחה ולאור פרק הזמן הקצר עד למועד החתונה.