ת"ק 55905-06-17 בוסקילה נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה בגין נזק רכב בשל תאונת דרכים.

לטענת התובע ביום התאונה ביום 26.6.14 עמד בעצירה מוחלטת בצד המדרכה. הנתבעת 2 פגעה ברכבו מאחור. התובע טען כי הרכב היה בין הנתיב לחניה ולא הפריע לנתיב.

התובע צרף דוח שמאי לכתב התביעה ממנו עולה כי השמאי העריך את הנזק בסכום של 20,542 שח, וירידת ערך בסכום של 7,980 שח.

התובע העיד כי הרכב לא תוקן ונמכר במצבו.

הצדדים חלוקים ביחס לשאלת האחריות. לא הועלתה על ידי הנתבעים כל טענה לענין הנזק.

לענין האחריות העידו התובע ועד מטעמו. אציין כי מדובר בעד אובייקטיבי שאין לו כל הכרות עם התובע.

על פי שתי העדויות, התובע עמד בעמידה בשוליים שבהם חונים, כאשר הנתבעת 2 נכנסה בו אחור.

הנתבעת 2 אף היא הודתה בכך שפגעה ברכב התובע מאחור, אולם טענה כי הפגיעה נעשתה תוך כדי חניה שהתובע ביקש לעשות. על כן לטענתה מוקד הנזק בצורה השמאלי.

אני סבורה כי דין התביעה להתקבל.

העד שהינו עד אובייקטיבי תמך בטענות התובע ולא נחקר על ידי הנתבעת. מכאן כי יש להעדיף א ת גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת 2.

לענין הטענה כי עיקר הנזק במוקד אחורי שמאלי – אין בכך כדי לשנות ממסקנתי לעיל. התובע העיד כי הנתבעת טענה בפניו שהשמש סינוורה אותה. טענה זו לא נסתרה, ויכולה להתיישב עם אופן הפגיעה.

אציין כי הנתבעת העידה כי אימה היתה עימה ברכב וגם חבר שלה שהיום הוא בעלה, אולם לא הביאה אותם לעדות, וזאת יש לזקוף לחובתה.

כמו כן, טענת הנתבעת לפיה התובע נסע לאחור והיא לא הספיקה לעצור אינה מתיישבת בהכרח עם תמונות הנזקים, על פני גרסת התובע.

אשר על כן התביעה מתקבלת .

הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בהתאם לנזק בחוו"ד השמאי (שלא נסתר ולא הועלתה ביחס אליו כל טענה) , בתוספת שכ"ט השמאי.