ת"ק 55830-05-17 פרדז'ב נ' גלעדי ואח'

1. בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 31.1.17 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת מס' 1 המבוטחת אצל נתבעת מס' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1. 3,746 ₪- בגין נזק לרכב.

2. 600 ₪- בגיל דמי שמאות.

סך התביעה- 4,076 ₪.

גרסת התובע היא:

התובע היה בחניון וחיפש מקום חניה. כאשר ראה מקום פנוי, הסתכל במראה והחל בנסיעה אחורה, אז יצאה הנתבעת ממקום חניה אף היא ברוורס ופגעה ברכבו. לטענתו, כאשר החל לנסוע לא ראה שום רכב מאחוריו, הנתבעת פרצה לתוך מסלולו כאשר מבחינתו התאונה הייתה בלתי נמנעת.

התובע סיכם את דבריו ואמר:

"הייתי משוכנע שאין רכב מאחורה ושאני עושה את הנסיעה הזו בצורה בטוחה." (ע"מ1 שורה 26).

2. הנתבעת הייתה במקום חניה ואכן התחילה לצאת לאט מהמקום. לטענתה, היא הסתכלה במראה אחורה לפי יכולתה והחליטה לצאת לאט. אז, היא הבחינה ברכב התובע נוסע אחורה לכיוונה, לכן הנתבעת עצרה את הרכב עצירה מוחלטת וצפרה לתובע על מנת להזהירו לא להמשיך בדרכו. לדבריה, התובע לא נסע לאט ולכן היא לא הצליחה לחמוק ממנו. אם הנתבעת, הגב' נטלי געדי, ישבה עם הנתבעת ברכב ומסרה לבית המשפט כי כאשר הנתבעת החלה לצאת היא אמרה לאמה " 'אימא אימא מישהו בא רוורס, והיא לא הספיקה והוא כבר נכנס בה" (ע"מ 2, שורות 31-32).

הנתבעת טענה כי לא הספיקה להתקדם על מנת לחמוק מהתובע.