ת"ק 55733-02-15 לוי נ' לא קאסה עיצובים

בפני תביעה כספית על סך 20,000 ₪ הנסובה על עסקה לרכש ספה פינתית (להלן גם: "הספה" או "הממכר", לפי העניין) ומזרן שהתבצעה ביום 22.12.14. אין מחלוקת שהסלון נרכש בתמורה לסך כולל של 6,000 ₪ ואילו המזרן נרכש בתמורה לסך 500 ₪. בתנאי ההזמנה צוין כי האספקה תבוצע תוך 30 ימי עסקים ואין מחלוקת, כך נראה, כי תמורת הממכר שולמה (ראו פסקה 19 לכתב ההגנה). עוד סוכם על תשלום סך 450 ₪ בתמורה להובלה.

התביעה נסובה על העסקה לרכש הספה, ולא על המזרן. תמצית טענות התובעת, נסובה על עיכוב נטען באספקתו, ובעיקר כך נראה על פגמים רבים שהתגלו בו בימים שלאחר שסופק, בהם דהיית צבע התפרים משחור ללבן, אי התאמה בצבע שהוזמן לזה שהתקבל והתעקמות רגלי הספה שנשברו כך שבבוקר שלמחרת האספקה "נחתה" הספה לדברי התובעת על הרצפה (עמ' 2 לפרוטוקול). בנוסף טוענת התובעת כי צבע הספה דהה והוא "אפרפר", במקום הצבע השחור שהוזמן (עמ' 2 לפרוטוקול). עוד מלינה התובעת כנגד תגובותיהם המשתלחות, לפי הנטען, של נציגי הנתבעת עת יצרה עימם קשר להלין על הפגמים דלעיל.

הנתבעת טוענת כי התובעת חתמה על שביעות רצון מן הממכר עת סופק לה, אולם באותה נשימה טוענת כי נציג שירות מטעמה תיקן את הליקוי הנטען בדבר רגל הספה המעוקמת, ללא תוספת תשלום ואף מלינה כנגד גובה הפיצוי שנדרש בשים לב לשווי העסקה.

התקיים דיון במהלכו לא הגיעו הצדדים לכלל הבנות. הואיל והתובעת צירפה תצלומים לכתב התביעה שלא נסרקו בצבע, ניתנה לה שהות לצרפם מחדש בצירוף העתק לנתבעת, וניתנה שהות לנתבעת להגיב לתצלומים אלה בטרם מתן פסק דין. עד עתה, חרף התראות מספר שניתנו לנתבעת, לא ניתנה כל תגובה לתצלומים אלה ולפיכך הגיעה העת ליתן פסק דין.

שמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ושוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בעיקרה בגדרים שיובהרו להלן, הגם שאין מקום לפסיקת שיעור הפיצוי שהתבקש.

מסגרת התובענה בעיקרה חוזית, ומכאן נשאלת השאלה האם הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים בכל הקשור לממכר ולאספקתו. התרופה, ככל שאמנם מתברר כי ההסכם הופר, שעה שפיצוי כספי נתבע, כרוכה בביטול ההסכם, השבה ופיצויים (השוו: סימנים ב' ו- ג' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970).

אף מבלי להידרש לטענות האינצידנטליות של התובעת בדבר עצם האספקה ומועדה והתנהלותם הנטענת של נציגי הנתבעת, די לעיין בתצלומים שצירפה התובעת על מנת להבהיר כי הספה שסופקה היתה פגומה ובעיקרה לא התאימה למוצר שהוזמן.

מן התצלומים ניתן לראות, בין היתר: תפר שנפרם בתחתית הספה ; קרעים בתפרים ובעור הספה בעקבות תיקון רגל הספה על ידי נציגי הנתבעת ; תפרים לבנים חרף הזמנתם של תפרים שחורים (ראו בנספח א' לכתב ההגנה) ; רווחים בנקודות החיבור משמאל וימין לפינות. עוד נחזה גוון בהיר יותר מן הגוון השחור שלפי הנטען הוזמן. גם לו אניח כי נעשה שימוש במבזק ובתאורה מכוונת בעת ביצוע התצלומים, ניכר בבירור כי צבע הספה בהיר יותר מן הצבע השחור העז שפרסמה הנתבעת.

גרסתה של המבקשת היתה מהימנה בעיני ולא שוכנעתי כי ביקשה להציג תמונה עובדתית בלתי מדוייקת בכל הנוגע לליקויים בספה ולמועד גילויים. העובדה שלא ביקשה לתבוע דבר עבור המזרן שסופק אף היא מחזקת את התרשמותי שלא ביקשה אלא לתבוע בגין הפגמים בספה. הנתבעת, שנזדמן לה לבדוק את הספה עת התבקש תיקונה, לא הזימה את טענות התובעת. הנתבעת מאשרת כי ביום 19.2.15 הגיע נציג שירות לבית הנתבעת "ותיקן את הליקוי ללא כל תוספת תשלום" (פסקה 11 לכתב ההגנה). אלא שאותו נציג שירות לא התייצב למתן עדות, לא התבקשה עדותו, ומצב הספה עת תוקנה אף לא תועד על ידי הנתבעת. גם נציג הנתבעת שהתייצב לדיון לא יכול היה ליתן פרטים קונקרטיים ממקור ראשון בדבר ההתנהלות למול התובעת. בנסיבות אלה, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה [באשר לנפקות הראייתית של הימנעות מהבאת ראייה רלוונטית, השוו: ע"א 989/03 א' חטר ישי נ' חיננזון פ"ד נט 4 (796) 807-808 וכן ע"א 4226-05 בנק אגוד לישראל נא סאטא תק-על 2006(1), 991].