ת"ק 5572-08-15 FUKUSHIMA נ' לוי ואח'

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ע"ס של 10,000 ₪ ,עבור ביגוד שנמסר למכבסתו של הנתבע ונשרף בשריפה שפרצה בבית העסק.

התובע טען כי כתוצאה מהשריפה רכש בגדים חלופיים, צרף קבלות וכן פרט את רשימת הבגדים אותם מסר לכביסה. סה"כ תבע 5,000 ₪ עבור הבגדים ו-5,000 ₪ עבור הוצאות ועוגמת נפש.

הנתבע טען כי התובע הסכים כי יפוצה באמצעות מתן כביסות חינם וכי גם לפי הקבלה אותה קיבל התובע, אינו יכול לתבוע יותר מפי-8 מהתשלום אותו שילם על הכביסה האחרונה.

בדיון העיד הנתבע כי התובע שילם סך של 127 ₪ עבור הכביסה האחרונה שנשרפה (צורפה כרטסת) וכי לכן מדובר לכל היותר בכביסה במשקל של 13 קילו בעוד שרשימת הכביסה שאותה ציין התובע הינה כ-30 קילו. התובע אישר כי מסר כביסה במשקל של 13 קילו והכחיש כי הסכים לקבל שירותי כביסה בחינם.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

מעיון בקבלות אותם צרף התובע עולה כי עלות רכישת הביגוד החלופי מסתכם בסך של כ- 2,200 ₪ (צורפה קבלה אחת כפולה) . כמו כן, לאור כמות הביגוד וסוגו, המתוארים בכתב התביעה, אין זה סביר כי משקלה אותה רשימה מסתכם ב-13 קילו בלבד אלא ניכר כי המשקל גבוה יותר, מה שאינו תואם את עלות הכביסה האחרונה, קודם לשריפה. בקביעת הפיצוי נלקח בחשבון כי רשימת הביגוד שנרכש עדיין אינו מכסה את כל הביגוד שנשרף.

אינני מקבלת את טענת הנתבע כי יש לפצות את התובע בעלות של פי 8 מהכביסה אותה מסר. ראשית, הקבלה אותה צרף אינה מתייחסת לתובע. שנית, התובע אינו מבין עברית וסביר כי ממילא לא ידע מה כתוב על הקבלה ולכן לא יכול היה להסכים לתנאים המפורטים בה. שלישית, התנאי המפורט בקבלה אינו סביר ועל בעל המכבסה, לו גם ביטוח, או לפחות אמור להיות, לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בפועל.

יצויין כי הנתבעת מס' 1 אינה אישות משפטית ולכן אינה בת תביעה.