ת"ק 55628-03-15 מוסטוביל ואח' נ' שנצר ואח'

תביעה קטנה- "פח לפח". תאריך התאונה: 13.3.2015. רכב התובע היה נהוג על ידי אשתו הגב' מוסטוביץ ברברה, ( להלן: "הנהגת").רכב הנתבעת 1 , ( להלן: :"הנתבעת"), היה נהוג על ידי הנתבעת.

על פי כתב התביעה, הנהגת שנסעה ישר רצתה לעקוף את רכב הנתבעת וכלי רכב נוסף שהפריד בין רכבה לבין רכב הנתבעת במקום שבו העקיפה מותרת. בהגיעה ליד רכב הנתבעת בעיצומה של עקיפה, סטתה הנתבעת שמאלה מתוך כוונה לפנות שמאלה למרות שלא מותרת פניה שמאלה שכן בכביש אליו רצתה לפנות מוצב תמרור "אין כניסה".

בכתב ההגנה נטען, כי הנתבעת נסעה בכביש עוקף עין גב כשבכוונתה לפנות שמאלה לכביש פנימי. כ - 50 מטר לפני הפנייה, החלה לאותת ולהאט. בסמוך לפני הפניה, בלמה ועצרה לחלוטין לצרוך מתן זכות קדימה למשאית שנראתה מתקרבת מהנתיב הנגדי. תוך כדי המתנה בנתיב הנסיעה, וללא כל סטייה לנתיב הנגדי, חשה במכה עזה בצד שמאל של רכבה. בדיעבד הסתבר כי הנהגת עקפה שני כלי רכב אשר היו אחרי רכב הנתבעת ומחשש לתאונה חזיתית עם המשאית סטתה ימינה טרם שהשלימה את העקיפה ופגעה בדלת ובכנף של רכב הנתבעת.

מטעם התובע העידה הנהגת והתובע עצמו. מטעם הנתבעים העידה הנתבעת ומר ברוך לוי שישב במושב האחורי.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי לידי מסקנה שיש לקבל את התביעה תוך הטלת אשם תורם על הנהגת בשיעור 25%.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. מוקדי הנזק אינם סותרים את גרסת התובע ואינם סותרים את גרסת הנתבעת.

א. אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה משאית באה ממול וכי מסיבה זו סטתה הנהגת ימינה ופגעה בה, וזאת משלושה טעמים:

א.1. על פי גרסת הנתבעת, עובר לרגע התאונה היא עמדה. בינה לבין הנהגת הפריד רכב אחד או שניים בלד. המרחק בין כל אחד משלושת הרכבים היה ,מן הסתם, קצר מאחר שהייתה האטה משמעותית שנבעה מכך שהנתבעת התכוונה לפנות שמאלה. אם המשאית הנטענת הייתה קרובה באופן שגרמה לנתבעת להמתין ולהשהות את הפניה שמאלה עד שתחלוף המשאית, אזי גם מבחינת הנהגת המשאית הייתה קרובה באופן שמצדיק השהיית העקיפה עד שתחלוף המשאית.