ת"ק 55385-11-14 נממי נ' טישל ואח'

1.לפני תביעה קטנה ע"ס 31,256 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים, בה היה מעורב הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים ואת טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן הנימוקים: -

2.טענות הצדדים:

א.התובע טען כי ביום 31.3.14 רכב על אופנועו ברח' מנחם בגין בכפר יונה, בנתיב השמאלי. בנתיב הימני חנו כלי רכב, ולפתע, באופן מפתיע, הגיחה למסלולו מבין המכוניות החונות, המונית נהוגה בידי הנתבע.

התובע טוען כי הנתבע לא שם לב לתנאי הדרך, פרץ לתוך נתיבו, חסם את דרכו תוך קיצור מרחק הבלימה. התובע טוען כי למען מניעת ההתנגשות במונית סטה שמאלה, החליק ונפל על צדו השמאלי כשהוא נחבל בגופו והאופנוע ניזוק ללא תקנה (הוכרז כאובדן גמור).

ב.התובע הוסיף וטען כי הנתבע הודה בפני רעיית התובע (להלן: "האשה") וכן בפני סוכן הביטוח שלו שהוא האשם בקרות התאונה. התובע הוסיף וטען כי נהג הרכב שנסע אחריו, אבי בירן (להלן: "העד") הינו עד לתאונה ומעיד כי הנתבע אשם בה.

ג.הנתבעים טוענים כי התאונה לא ארעה באשמת הנתבע. הנתבעים מאשרים כי הנתבע חנה בנתיב הימני והיה עליו לתמרן בין כלי הרכב על מנת לעזוב את החנייה. כך עשה, כאשר לפתע הבחין בתובע כשהוא מחליק באופן עצמאי ללא שהיה מגע בין כלי הרכב.

ד.לפיכך, טוענים הנתבעים כי התובע האשם הבלבדי בתאונה בשל המהירות הגבוהה בה נהג. עוד הם טוענים כי התובע שינה את גרסתו בין האמור בהודעתו על התאונה לבין האמור בכתב התביעה.

3.הראיות:

א.התובע חזר על גרסתו בעדותו בבית המשפט, הוא אישר כי שפשף את המונית ברגלו הימנית וכתוצאה מכך החליק. התובע מעיד: "ברגע שראיתי אותו מתפרץ לנתיב, בלמתי וניסיתי לתמרן שמאלה" (עמ' 1 ש' 17 לפרוט'). התובע מעיד שרכב במהירות 50 קמ"ש שתאמה את תנאי הדרך.