יומטוביאן נ' שיש גטניו (א.י. - דהרמה) 2009 בע"מ

בפני תביעה ע"ס 33,000 שעניינה משטח שיש פגום שסופק לתובעת, לטענתה, ע"י הנתבעת.

ואלה עובדות המקרה הנצרכות להכרעת התביעה-

ביום 30.9.16 הזמינה התובעת משטח גרניט לחיפוי משחלי העבודה במטבח ביתה החדש שהוקם באותם ימים, כאשר היקף ההזמנה עמד על סך של 19,500 ₪.

המשטח סופק לתובעת ביום 8.3.17 אולם בסמוך לאחר ההתקנה שמה התובעת לב כי המשטח נשרט על נקלה ותוך תקופה קצרה התמלא שריטות. כן שמה לב התובעת כי ע"ג המשטח ניתן להבחין בטקסטורות שונות כך שהברק המתקבל ממנו אינו אחיד. לפיכך פנתה התובעת לנתבעת בתלונה ביחס למשטח אולם לא זכתה למענה הולם. משכך כבר ביום 20.3.17 הגישה תביעתה זו. לכתב התביעה צרפה התובעת חוו"ד מומחה ביחס לטיב המשטח. סיכום חווה"ד קובע כי המשטח אינו עומד בדרישות התקן 4440/1, כי יש להחליף את המשטח למשטח שיעמוד בדרישות וכן כי הנזק למשטח נגרם כתוצאה משימוש רגיל ושיגרתי ללא שום אירועים מיוחדים.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי המוצר אותו סיפקה לתובעת נבחר על ידה. הנתבעת מפנה להזמנת התובעת בה צוין מפורשות כי-" אין החברה אחראית על כל פגם או כתם הנוצרים במשטחים למטבח, לאמבט וכדו' המיוצרים מאבן/שי/גרניט אשר הינם מחצבים טבעיים (לרבות כתמי שמן, חומצות, אבנית וכדו') לא תהא ללקוח כל טענה בגין תכונות אלו של של משטחי השיש והגרניט הטבעיים". (ס' 9 לנספח לכתב ההגנה) בכתב ההגנה אף הסבירה הנתבעת כי התובעת בחרה למטבח משטח גרניט טבעי שהינו מוצר שאינו עמיד בפני פגעים ושריטות בהיותו מוצר טבעי; זאת בשונה מגרניט פורצלן שהינו מוצר תעשייתי ועל כן עמיד יותר. בנוסף ציינה הנתבעת כי לטענתה עומד המוצר בתקן שכן השריטות נשוא חווה"ד נוצרו עקב השימוש במוצר ולא במוצר עצמו.

בדיון עצמו שבו הצדדים על טענותיהם כאשר התובעת מבהירה כי לא נאמר לה שהמשטח אותו בחרה הינו משטח רגיש שיתכן ואינו מתאים למטבחים. מאידך טען נציג הנתבעת כי עד כה לא נתקלו בתלונות ביחס למשטח כזה. נציג הנתבעת הציע כי יערך הליך גישור בין הצדדים אולם התובעת לא הייתה מעוניינת בהליך כזה. אין לי אלא להצר על כך שהצדדים לא השכילו לסיים המחלוקת ביניהם באופן פרקטי אולם משאלה פני הדברים, אין לי אלא לבחון את הסוגיה במבחנים המשפטיים המסורים לביהמ"ש.

דיון ומסקנות-

הצדדים התקשרו ביניהם בכתב ביחס להזמנת השיש נשוא התביעה. אכן, צודקת הנתבעת וההזמנה כוללת סייג מפורש באשר לטיב המשטחים לאחר התקנתם.

עם זאת, התובעת צרפה לכתב התביעה חוו"ד מומחה שקבע במסגרת מסקנותיו כי השיש שהותקן לא עמד בתקן הנדרש וכי שימוש רגיל וסביר הוא שגרם לשריטות שהופיעו בו. (וראה בפירוט בחווה"ד בעמ' 7-8)

הנתבעת לא צירפה לכתבי הטענות חוו"ד נגדית, לא ביקשה לחקור את המומחה מטעם התובעת והסתפקה בהתייחסות כללית לתקן אליו הפנה המומחה שחוות דעתו.

ס' 11 לחוק המכר התשכ"ח- 1968 קובע-