ת"ק 55155-05-15 חימי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

בפני תביעה בסך 20,000 ₪ לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982.

התובע ניהל את ענייני אביו, שמעון חימי ז"ל, עד שנפטר בשנת 2010. בין היתר דאג לחיבורו לרשת הכבלים של הנתבעת, אך כאשר מלא את טופס ההתקשרות רשם את מספר הטלפון שלו עצמו. לדבריו לא התיר באותה שעה לנתבעת לשלוח אליו דברי פרסומת.

בשנת 2010 נפטר אבי התובע והתובע דאג לנתקו מהנתבעת.

לטענת התובע, פנו אליו נציגי הנתבעת, מאז ניתוק אביו מהרשת, עשרות פעמים, בשיחות לטלפון שלו, שהיה רשום אצלם כאמור, וכשהם מכנים אותו "שמעון" (שמו דוד) שאלו מדוע התנתק מהנתבעת.

התובע טוען גם כי בקש מהם לחדול מלהתקשר, אך הדבר לא הועיל. הוא תעד רק שיחה אחת, בתאריך 26.5.15 בשעה 16:25 - ע"י נציגה בשם מאיה - והגיש את התביעה יומיים לאחר מכן.

הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את תביעתו, שכן לא פרט את מספר הטלפון ממנו התקבלה השיחה הזאת או כל שיחה אחרת וכי תפקידו להוכיח את תביעתו ולא תפקידה של הנתבעת להוכיח כי לא בצעה את השיחות אליו.

כשנשאל נציגה של הנתבעת באולם אם קיימת נציגה בשם מאיה לא ענה בתקיפות (כפי שהיה מצופה שיענה) כי אין ולא היתה בתאריך הנ"ל נציגה בשם מאיה המבצעת שיחות מסוג זה בשירות הנתבעת.

על כן, למרות העדר הוכחה מוצקה לדבריו, אני מאמינה לתובע - שעדותו היתה מהימנה וסבירה – לגבי אותה שיחה.

אינני רואה מדוע שהתובע ימציא כי הנתבעת התקשרה אליו וכינתה אותו "שמעון". לו היו דבריו המצאה, מן הסתם היה טוען כי הוא כונה בשמו ולא בשם אביו. התהליך לפיו התקשרו אליו נציגי הנתבעת שוב ושוב כי לא השלימו עם ניתוק אביו מרשת הכבלים (למרות שהלך לעולמו) נשמע הגיוני וסביר.

הנתבעת בקשה, בכתב הגנתה, עיכוב הליכים, היות ומתבררת לדבריה תובענה יצוגית בעניין זה (שאת פרטיה, למעט מספר התיק בו מתנהלת, לא פרטה) אולם באולם לא חזרה על בקשתה.

כן טענה התובעת בכתב הגנתה כי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 אינו חל על שיחות טלפון שנעשו באמצעות גורם אנושי אלא רק על מסרונים, דואר אלקטרוני והודעות ממערכת חיוג אוטומטי.

גם על טענה זו לא חזרה באולם אולם למעלה מן הצורך אציין כי אינני מסכימה עם דבר זה. אמנם אלה המסרים האסורים המפורטים ומוגדרים בסעיף 30א הנ"ל, אולם ברור כי הסעיף מכוון גם לשיחות יזומות והפירוט נועד לוודא כי יהיה ברור שהכוונה למסרונים, דואר אלקטרוני והודעות אוטומטיות בנוסף ולא במקום שיחות טלפון יזומות.

לעניין זה אפנה גם לתק (ת"ק י-ם) 31140/10/14 אלעד אורי נגד פלאפון תקשורת בע"מ (כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו) שם הועלתה שאלה זו ונפסק די "הוראת סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת אוסרת על משלוח דברי פרסומות, בין היתר, באמצעות "הודעת מסר קצר". הודעה זו מוגדרת בסעיף 30א(א) לחוק התקשורת בין היתר, כ"מסר בזק", הכולל גם "שמע", ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית, אל ציוד קצה של נמען. הגדרה זו חלה לכאורה גם על "מסר בזק" הכולל "שמע", המועבר לנמען באמצעות שיחת טלפון המתקיימות מול גורם אנושי (ולא רק לגבי מסר מוקלט)."

ואם אין בכך די הרי שהסעיף הקודם לו, סעיף 30, מכנה "הטרדה" מי שמשתמש במתקן בזק באופן שיש בו להטריד (ברור ששיחות טלפון מהוות שימוש במתקן בזק) - ודינו מאסר שלוש שנים. האם מעוניינת הנתבעת כי יוחל עליה סעיף זה?

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בגין השיחה האחת 1,000 ₪ בצירוף הוצאות התביעה בסך 200 ₪ ובסך הכל 1,200 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם לתובע תוך 30 יום מהיום.

הערעור לבית המשפט המחוזי אינו בזכות אלא ברשות. ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה.