ת"ק 55003-10-15 בלום נ' קבוצת כרמלטון בע"מ ואח'

1. לפני בקשה לדחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף, מחמת היעדר סמכות ומחמת מעשה בי-דין.

2.בהתאם לטענות המבקשת, הסמכות לדון בערר על החלטות החיוב בגין כביש האגרה, הינה של ועדת הערר בלבד, כאמור בחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ"ה-1995 (להלן-"החוק"):

12א.(א)מי שחולק על חיוב או מי שרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה, רשאי, בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת הסמכויות כאמור, לערור על כך לפני ועדת ערר; בערר לפי סעיף זה יהיה המשיב בעל הזיכיון;

3 .עניינו של המשיב נידון לפני ועדת הערר, ובהתאם להחלטתה מיום 8.1.2015, נדחה הערר והמשיב חויב בהוצאות.

לו ביקש המשיב- יכול היה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בהתאם לאמור בסעיף 12א(ג) לחוק:

(ג)הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, יחולו על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה לכך רשות מאת בית המשפט המחוזי, בתוך המועד שיקבע השר.

4.משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, אין המשיב רשאי ל"עקוף" את החלטת ועדת הערר, בדרך של הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

5.לעומתה טוען המשיב, כי מאחר והתביעה אינה כוללת רק את המבקשת אלא גם את מר מזרחי אשר רכש ממנו את הרכב, לא ניתן להורות על דחיית התביעה על הסף, מה גם בידיו הוכחה לכך שבתאריך בו ניתן הקנס, הרכב נמכר והיה בבעלות ובשימוש מר מזרחי- המשיב 2.

6.לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת ובתגובת המשיב, נחה דעתי כי דין בקשת המבקשת להתקבל.

הדרכים להגשת ערר על הקנס, מנויות בחוק. הגשת ערר לועדת הערר.

משהתקבל פס"ד בוועדת ערר, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר.

הגשת כתב תביעה כנגד המבקשת במסגרת בית משפט זה, מנוגדת להוראות החוק, ובמיוחד נכונים הם פני הדברים כאשר המשיב לא מיצה הזכויות בקיימות בחוק להגשת בקשת רשות ערעור.

7.לפיכך, מורה אני על דחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.