ת"ק 5498-11-15 יוליאן גרוסברג ואח' נ' לנקרי ואח'

להלן עיקרי העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתובענה זו – הנתבעים הינם בני זוג אשר בבעלותם עסק בשם "מי מיקרון" העוסק בשיווק והתקנת מסנני מים.

בחודש יולי 2015 יצרה פקידה מטעם הנתבעים קשר טלפוני עם התובעת 2, הציגה עצמה כעובדת "המרכז הארצי לבדיקת איכות מי השתיה וקרינת המיקרוגל" והציעה לבצע בביתם בדיקה.

לאחר תיאום, הגיעו לבית התובעים הנתבע 1 ועובד נוסף ביום 26.7.15 ולאחר בדיקה כלשהי של המיקרוגל וספק טיפול בו פנו לבצע בדיקת מים אשר יצרה בעיני התובעים רושם כי מי השתיה בביתם עכורים ועודדה אותם לרכוש מערכת סינון. בדיעבד טוענים התובעים כי אין עכירות ממשית במים.

לאחר האמור התקינו הנתבע 1 ועוזרו מערכת סינון בבית התובעים. לאחר ההתקנה התקשר הנתבע 1 למשרדו, קישר בין התובעת לנתבעת 2 לה נמסרו בשיחה זו כל פרטי העסקה טרם גבית התשלום בסך 8,411 ₪ ב-36 תשלומים. התשלום היה עבור התקנת המערכת, ביטוח ואחריות לתיקון, החלפת סננים למשך 3 שנים וסנן בקו ההזנה הראשי של ביתם. התובעים קיבלו במתנה מכשיר סודה סטרים.

סמוך לאחר פרידתם שלח התובע 1 הודעה אל הנתבעת 1 בה קבל על כך שרק לאחר התשלום הבין כי היה צורך להוסיף מע"מ, כי מחירי השוק נמוכים בהרבה וכי הנתבע 1 התחזה לשכיר של מי מקרון וכך רכש את אמונו, מה שהתברר כשקר. במכתב זה לא הביע התובע 1 תלונות על המוצר שרכש אך התרעם על האמור ודרש כי הנתבעת 2 תיצור עימו טלפוני למחרת אחרת ינקוט צעדים חריפים.

בהמשך שיגרו התובעים אל הנתבעים מכתבים נוספים בהם העלו טענות נוספות ודרשו ביטול עסקה.

כאן המקום להעיר כי בדיון הבהיר התובע 1 כי הסיבה המרכזית לדרישתם לביטול העסקה לא היתה ביצועים לא טובים של המערכת אלא תגליתו כי אין בידיו הוראות הפעלה, כי לא כל המערכה מתוצרת ארה"ב ולאחר שגילה לטענתו שקרים נוספים מצד הנתבעים – לאו דווקא לגבי המערכת – ואף גילה כי מדובר בעסקת רוכלות, לטענתו, אשר ניתן לבטלה ללא הנמקה.

השתלשלות האירועים המתוארת עד כאן אינה שנויה במחלוקת בעיקרה, הגם שהנתבעים מכחישים את תוכן התלונות שהעלו התובעים נגדם במכתבים אך לא את עצם משלוחם כאמור.

הנתבע 1 העיד כי הכל הוסבר לתובעים מראש באריכות, עת שהו בביתם הוא ועוזרו במשך מספר שעות, וכי מרגע שחוברה המערכת לצנרת המים לא ניתן לבטל את העסקה לפי תקנה 2(1) סיפא לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות") הקובעת כי חיבור החשמל לחשמל או למים יחשב שימוש בהם המונע את הזכות לביטול העסקה.

יצויין כי במכתב ללא תאריך (נספח ו' לכתב התביעה) הסכימו הנתבעים לביטול חלקי של העסקה וזיכוי התובעים ב – 2,732 ₪ מתוכה, לטענתם לפנים משורת הדין.

נראה לכאורה כי הנתבע 1 צודק בטענתו האחרונה וכי העסקה אינה בת ביטול נוכח תקנה 2 כאמור.

יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לדחית התביעה במלואה ואנמק.

הנתבעים יצרו קשר עם התובעים תוך הצגת עסקם כ"המרכז הארצי לבדיקת איכות מי השתיה וקרינת המיקרוגל" ובכך רכשו את אמונם ואף הביאו אותם לכלל הסכמה לקבוע בדיקה בביתם.

התרשמתי כי מדובר בהטעיה מכוונת אשר מטרתה להשיג הן דריסת רגל בבתי לקוחות פוטנציאליים והן אמינות בעיניהם תוך שימוש בשם אשר יש בו כדי להטעות אנשים לחשוב כי מדובר בגוף ציבורי אשר מטרתו העיקרית – מתן שירותי בדיקות לאזרחים, ולא היא.

סעיף 7ב(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן –

מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.

אחד התנאים, הקבוע בסעיף קטן (ב)(1), הינו כי הוא – "פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח".