גוזלן ואח' נ' אהרון

בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21.11.14 באלפי מנשה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעים מס' רישוי 42-670-50 נהוג בידי התובעת 2 (להלן: "רכב התובעים") ורכב הנתבע מס' רישוי 51-345-11 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק לרכב בסך של - 10,834 ₪.

ב.שכר טרחת שמאי בסך של - 700 ₪.

ג.ירידת ערך הרכב בסך של - 588 ₪.

ד.עוגמת נפש בסך של - 500 ₪.

להוכחת הנזקים הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכר טרחת שמאי, מסמכים ותמונות.

תובעת 2, סברינה גוזלן, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב שמספרו 42-670-50. קובי גוזלן הוא בעלי ושמו מופיע בכתב התביעה מאחר וגם הוא אחד מבעלי הפוליסה שעשינו בחברת הביטוח שבה הרכב שלנו מבוטח. גם אני בעלת הפוליסה, לכן שמות שנינו מופיעים בכתב התביעה. ביום 21.11.14 נהגתי ברכב שמספרו 42-670-50. אני גרה באלפי מנשה והרכב שלי חנה ברחוב, ליד הבית שלי. אני הייתי צריכה לקחת את בתי לגן, בתי הייתה ברכב יחד איתי. הרחוב הוא רחוב של אבנים משתלבות והחניות הינן במאונך לכביש כשהחלק האחורי שלו לכיוון המדרכה וחזית הרכב לכיוון הכביש. אני מגישה תמונה של הרחוב ומקום חניית כלי הרכב. התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. זו תמונה שלא אני צילמתי אלא קיבלתי אותה מהנתבע שצילם אותה מיד אחרי התאונה. הרכב שלי הוא הרכב שרואים בתמונה ת/1 מסומן באות א' שזה כבר אחרי התאונה וכשהכנסתי אותו חזרה למקום החנייה כדי לא להפריע לתאונה. הרכב שלי עמד בין שני כלי רכב שרואים אותם בתמונה ואני רציתי לצאת מהחנייה ולפנות ימינה כיוון נסיעתי והתחלתי לצאת מהחנייה ונסעתי לאט כדי לצאת מהחנייה כי שדה הראייה שלי היה חסום מכלי רכב שעמד לשמאלי וכשהייתי כבר עם חזית הרכב שלי על שפת הכביש, הגיע הרכב של הנתבע מצד שמאל כיוון נסיעתי והוא פגע בצד הקדמי שמאלי של הרכב שלי. רואים בתמונה ת/1 את הרכב שלי המסומן א' כשהוא כבר פגוע בצד שמאל קדמי של הרכב. אני טוענת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. הנתבע הגיע מצד שמאל כיוון נסיעתי כשבקצה אותו רחוב שמכיוונו הגיע, הרחוב הוא רחוב שמסתיים ואי אפשר לצאת ממנו. מהכיוון הנגדי, כלומר, מצד ימין כיוון נסיעתי, כשנכנסים לרחוב זה, מגבילים את המהירות ל-50 קמ"ש. אני טוענת שהנתבע נסע בחוסר זהירות ובמהירות מופרזת, לא הבחין ברכב שלי וגרם לתאונה. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 10,834 ₪, שכ"ט שמאי 700 ₪, ירידת ערך הרכב 588 ₪ ואני עותרת גם לעוגמת נפש בסך של 500 ₪. צירפתי לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזק. אני רוצה להגיש תמונה נוספת אותה צילם בעלי, שבה רואים את הרכב שאני מסמנת על התמונה ת/2 בספרה 1, שהוא הרכב שהסתיר לי את שדה הראייה מצד שמאל כיוון נסיעתי ולכן היה עלי להתקדם באיטיות קדימה כדי לבלוט לכביש ולהרחיב את שדה הראייה."

הנתבע, בנימין אהרון, אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 21.01.11 בשעה 08:00 לערך נהגתי ברכב שמספרו 51-345-11. נסעתי ברחוב מרוצף שנקרא רחוב הולנדי באלפי מנשה. זה רחוב ללא מוצא. אני הגעתי מכיוון הנסיעה של קצה הרחוב שבו הוא ללא מוצא ונסעתי לכיוון היציאה מהרחוב, כלומר, ממערב למזרח. אני נסעתי בנסיעה איטית מאוד. מכיוון שהרחוב הוא צר ואני מגיש תמונה כדי להמחיש את הרחוב ואת התמונה הזו צילמתי מיד אחרי התאונה – מוגשת ומסומנת נ/1. שם רואים שהרחוב צר מאוד וכלי הרכב חונים אנכית לרחוב, דבר שמצר את הרחוב יותר. ברחוב הזה ישנם הרבה ילדים. אני גר במקום 13 שנים ואני נוהג ברחוב הזה במהירות ממוצעת של עד 25 קמ"ש, בד"כ 20 קמ"ש. אני נסעתי בצורה איטית וגם לי לא היה שדה ראייה. אני נסעתי במרכז הכביש. כשהגעתי לרכב גדול שחנה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי והסתיר לי את שדה הראייה, עברתי אותו, כשלפתע פתאום, רכב שחנה אנכית לכביש, יצא פתאום ממקום החנייה ואז כלי הרכב פגעו זה בזה. אני פגעתי עם חלק קדמי ימני של הרכב שלי בחלק השמאלי קדמי של הרכב של התובעת. אני מגיש תמונה של רכב התובעת כפי שהוא נראה אחרי התאונה – התמונה מוגשת ומסומנת נ/2. אני מראה את הרכב שלי מיד אחרי התאונה – התמונה מוגשת ומסומנת נ/3. אני מגיש תמונה נוספת שבה רואים את הרכב שלי, שנפגע בפינה הימנית קדמית – מוגש ומסומן נ/4 ותמונה נוספת שבה רואים את רכב התובעת מיד אחרי התאונה כפי שהוא עומד, כשהוא פגוע בצד קדמי שמאלי ובאופן שבו הרכב שלה יצא ממקום החנייה. הרכב שלי לא נראה בתמונה הזו, שכן הסעתי אותו לאחור. התמונה מוגשת ומסומנת נ/5. מרחק הנסיעה מביתי, שנמצא באותו רחוב, ועד מקום התאונה הוא בערך כ-100 מטר, כך שלא יכולתי לפתח מהירות גבוהה. על פי תקנות התעבורה, ניתנת זכות קדימה לרכב הנוסע בכביש ומי שיוצא מחנייה, צריך לנקוט אמצעי זהירות. לכן אני טוען שהרשלנות היא מצד התובעת ולא מצידי. אני מציין, שהתובע פנה אליי פעמיים, עוד לפני המשפט. הוא התקשר אליי טלפונית ואמר לי שאין לו ביטוח מקיף, שאני אקח אחריות על התאונה, אך אני סירבתי. לתובעים יש רק ביטוח צד ג' ואין להם ביטוח מקיף. אני מגיש מסמך המעיד על כך – מוגש ומסומן נ/6."

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.