ת"ק 5483-08-15 ישראל נ' טל

בפני תביעה לפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין נזקים ממונים ולא ממונים, ישירים ועקיפים שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מנשיכת כלב.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

ביום 5.5.15 בשעת ערב יצא התובע עם חבריו, וברחוב הם נתקלו בנתבע ובכלבו. לטענת התובע, הכלב שהיה ללא רצועה וללא מחסום, נשך אותו באזור המרפק. התובע מיד פנה לקבל טיפול רפואי ב"טרם" ובתעודת השחרור נכתב כי "לאור סימני נשיכה מרשימים עם חדירה של הדרמים, ישלים טיפול אנטיביוטי מניעתי עם אוגומנטין". הטיפול על פי הנחיית הרופא היה לחמישה ימים וכן נדרש לשמור על ניקיון המקום.

ביום 7.5.15 פנה התובע לרופא קופת חולים וקיבל הפניה לחבישה על ידי אחות, והוראת להמשך מעקב. כן קיבל התובע אישורי מחלה מיום 4.5.15 אותם חידש מעת לעת לתקופה של כחודש.

התובע גם הופנה לאולטרסאונד שבו נמצא כי לא נגרם לו נזק קבוע, ואף קיבל הפנייה לפיזיותרפיה, אך לא ברור אם ביצע את הטיפולים הנדרשים.

לטענת התובע הוא נאלץ להתפטר מעבודה חדשה אותה החל בסמוך לאירוע, שכן העבודה דורשת כוח פיזי, ועל כן הוא דורש פיצוי בגין אובדן חודש עבודה בגובה של 7,000 ₪ וכן פיצויי של 7,000 ₪ נוספים בגין החודש שבו חיפש עבודה אחרת. עוד טוען התובע כי היה בבית במשך חודש עם משככי כאבים ולא יכול היה לעשות דבר, ונדרש ללכת לקופת חולים שוב ושוב לשם החלפת תחבושות. בנוסף התובע דורש פיצויי בגין עוגמת נפש והחרדה שהוא לוקה בה עתה, שעה שהוא נחשף לכלבים. כן דורש התובע פיצויי בגין הצלקת שנותרה לטענתו על ידו. התובע צירף לתביעה צילומים שלו מתקופות שונות לאחר הפציעה.