סונואני ואח' נ' קשר רנטאקר בע"מ ואח'

1.ע"פ כתב התביעה, בתאריך 28.4.16 נהגה התובעת 2 ברכבה ברח' הגר"א מצפון לדרום. באותה עת, נהג הנתבע 2 יוסף ימין, ברכבו ברח' האר"י כאשר בכיוון נסיעתו מוצב תמרור "תן זכות קדימה" לתנועה בדרך החוצה. הנתבע 2 יצא לצומת בלא שנתן זכות קדימה ופגע ברכב בו נהגה התובעת.

התובעים, תובעים סכום של 8,571 ₪ כאשר סכום של 4,571 ₪ נתבע בגין השתתפות עצמית וכינון (נספח ג'), הפסד הנחת העדר תביעות – 3,000 ₪ ונזק כללי (עגמת נפש) 1000 ₪.

יצויין כי הנתבע 2 הודה והורשע במסגרת תיק תעבורה שהתנהל נגדו ונגזר דינו.

2.בכתב ההגנה מטעם הנתבעים נטען כי רכב התובעים נסע בנתיב השמאלי בניגוד לכיוון התנועה והתובעת לא שמה לב לרכב הנתבע שהגיע לצומת. לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה רובצת על התובעת. כן חולקים הנתבעים על סכום הנזק הנטען, הכל כמפורט בכתב

ההגנה.

3.הנתבעת גם הגישה כתב תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבע 2 על סכום של 33,400 ₪ וזאת משום שהתובעת התרשלה בנהיגתה.

הנתבע שכנגד הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד וזאת כמפורט בכתב התביעה.

4.כבר מיד אציין שלמעשה אין מחלוקת שרכב הנתבע 2 אכן הגיע מכביש צדדי ובנתיב נסיעתו היה מוצב שלט לעניין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה (הרכב בו נהגה התובעת 2). אין גם מחלוקת שאכן רכב הנתבע 2 נכנס לצומת ובתוך הצומת פגע ברכב בו נהגה התובעת 2.

אין גם מחלוקת שהנתבע 2 הורשע בתיק תעבורה נשוא התאונה, הורשע ונגזר דינו.

5.השאלה היא, האם התובעים אכן נושאים ברשלנות תורמת, ואם כן, מהו שיעור הרשלנות התורמת.

ע"פ עדות התובעת 2 היא אכן נסעה בנתיב השמאלי, שכן הנתיב הימני חסום בדרך כלל ע"י רכבים חונים כפי שעולה מהתמונות, נסיעה בנתיב השמאלי היא אכן בלתי נמנעת.

אין לי ספק שהנתבע 2, אשר גר בסמוך מאוד למקום התאונה, היה מודע למצב התנועה והחנייה בדרך החוצה, כאשר רכבים הנוסעים בדרך החוצה נאלצים לנסוע בנתיב השמאלי, ולא בכדי הודה והורשע בהליך הפלילי שהתנהל נגדו.