ת"ק 54781-12-14 מ'נ' ה'

1.כנגד התובע הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות ובו יוחסו לו שתי עבירות: הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.1.11 נכנס הנאשם לביתה של נינה חיימוב (להלן: נינה), וזאת בניגוד לצו שניתן על ידי בית משפט השלום ברמלה ביום 21.4.10 ואשר לפיו נאסר עליו להיכנס לאותו בית. בהמשך, לאחר שהנאשם יצא מאותו בית, אמר לנתבעת שהיתה נוכחת במקום, והינה בתה של נינה, את הדברים הבאים: "אני לא יעזוב את אמא שלך, אני אהרוג אותה".

2.ביום 11.12.13 התקיים דיון הוכחות בבית המשפט השלום ברחובות ובסוף הדיון נרשמו בפרוטוקול הדברים הבאים (ש' 22 –עמ' 31 ש' 1):

"התובעת:

אנחנו מבקשים לחזור בנו מכתב האישום ללא צו להוצאות, בהתאם לסעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

הסנגור:

אנחנו מסכימים.

החלטה

בהסכמת הצדדים, אני מורה על ביטול כתב האישום לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982.

אין צו להוצאות."

3.הנתבעת בהליך שבפני נכללה ברשימת עדי התביעה בכתב האישום. התובע טוען שמאחר וההליך הסתיים כך שלא הורשע בדין וכתב האישום בוטל, מדובר בתלונת שווא שהגישה נגדו הנתבעת ולכן יש לחייבה לשלם לו פיצויים בגין ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו. לטענת התובע על הנתבעת לפצותו על הוצאות ההגנה בגין ניהול ההליך הפלילי וכן על הטרחה המרובה שהיתה כרוכה בכך. הנתבעת טוענת שתלונתה היתה תלונת אמת ולא תלונת שווא וכי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4.סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) מגדיר את עוולת "הנגישה" כדלקמן:

"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סביר ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר עדויות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים."