ת"ק 54724-01-16 מנשריאן נ' זינגר

עיון בתגובת התובעת לבקשה לתיקון כתב התביעה מעלה כי קיימות טענות, לכאורה, בגין החלפת ו/או הקמת חברה חדשה במקום מושבה של נתבעת 2.

עם זאת, התובעת לא צירפה כל אסמכתא מתאימה לביסוס טענותיה באשר למספר הח.פ. של חברת "רהיטי העיר רשת חנויות Silver", אותה היא מבקשת לצרף לכתב תביעתה ואף לא צורף כל מסמך המאמת את זהות הבעלים של החברה.

באשר לטענה של "הרמת מסך" מצאתי לנכון להעיר, כי אין היא מתאימה לתביעה דנן, שכן, מדובר בטענה הדורשת בירור עובדתי ומשפטי מעמיק יותר. כמו כן, גם בסדר דין רגיל, בית המשפט נוהג במשנה זהירות בבואו להכריע לעניין הרמת המסך, שכן, עיקרון זה נוגד את אופייה הייחודי של חברה בע"מ, כאישיות משפטית נפרדת, עפ"י הקבוע בסעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 שמגדיר כך:

"האישיות המשפטית של החברה

4. חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד" (הדגשות שלי, א.ל.).

למעלה מן הצורך אציין, כי בעניין שבפניי, כאשר הסעד המבוקש הינו תָחום בגדרי החוק ובהתאם לסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, הרי שספק אם אכן מתגבשים התנאים הדרושים לביצוע "הרמת מסך", בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999.

בפסיקה נקבע זה מכבר, כי אכן קיימות נסיבות שבהן יהא בית המשפט רשאי להרים את מסך התאגדותה של חברה ולהתעלם מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת שלה ובכך לאפשר תביעת בעלי מניותיה של החברה באופן אישי, ואולם מוטלת חובה על התובע לפרט ולבסס את העילות המצדיקות, לטענתו, "הרמת מסך" בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ובכל מקרה "הרמת מסך" תיעשה רק במקרים מתאימים וחריגים (ראה לעניין זה: רע"א 2262/13 זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ" מיום 22/4/13 וגם רע"א 6039/04 פלזשטיין נ' עובדיה, פסק דינה של כבוד הש' פרוקצ'יה).