ת"ק 5470-09-14 וונדם נ' אבו עומר ואח'

בפני תביעה לתשלום סך של 16,258 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובע בעטיה של תאונה מיום 17.7.14 שאירעה באזור עפולה בין רכב התובע מ.ר 27-502-63 לבין אוטובוס שבבעלות הנתבעת 2  אשר היה נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "התאונה").

על פי גרסת התובעת, רכב הנתבעים התנגש ברכבה תוך כדי חציית הצומת הואיל ולא ציית לרמזור אדום.

לדברי התובעת, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבה נזקים, נזק ישיר לרכב בסכום של 13,958 ש"ח בהתאם לחוות דעת שמאי, שכ"ט שמאי בסך 1,300 ש"ח וכן, הוצאות שונות כגון הפסד ימי עבודה וטרטור על סך 1,000 ש"ח.

הנתבעים הגישו כתב הגנה מטעמם בו הם מכחישים את נסיבות התרחשות התאונה, את אחריותם ואת הנזקים הנטענים. על פי גרסתם, התובעת היא זו אשר לא צייתה לרמזור אדום שבכיוון נסיעתה, התפרצה לצומת לא פנוי וחסמה את נתיב הנסיעה של הנתבע אשר חצה את הצומת ברמזור ירוק.

ביום 5/2/15 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים המעורבים. התובעת חזרה על גרסתה כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה לדבריה, היא הגיעה לצומת, עצרה ברמזור אדום, רק לאחר שהתחלף הרמזור לירוק החלה בנסיעה, אלא שלפתע הגיח רכב הנתבעים משמאל במהירות רבה ופגע ברכבה. מנגד, העיד חזר הנתבע 1 על גרסתו לפיה חצה את הצומת ברמזור ירוק.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובראיות שהוגשו מטעמם, וכן לאחר שהתרשמתי מעדויותיהם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל, אם כי מצאתי לייחס לתובעת רשלנות תורמת.

כפי שעולה מהתמונות שהגישו הצדדים ולאור מוקדי הנזק ברכבים המעורבים, כפי שעולה מחוות הדעת המקצועיות שהוגשו, לפיהן רכב התובעת נפגע בחלקו הקדמי ואילו רכב הנתבעים נפגע לאורכו הימני, מתבקשת המסקנה כי רכב הנתבעים החל לחצות את הצומת ורק לאחר שכמעט הושלמה החצייה, התנגש בו רכב התובעת.