ת"ק 54498-02-16 עמר נ' אבו גודה

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזק שנגרם לרכבו מרכב שפגע בו מאחור ביום 28/1/16 בשעה 08:40 לערך בכביש לכיוון מחסום ארז. התובע מציין עוד כי נהג הרכב הפוגע לא השאיר לו פרטים אלא ברח אך הוא הצליח לרשום את פרטי לוחית הזיהוי של הרכב הפוגע. התביעה לפיצוי היא לסך של 7,680 ₪ עבור חלקים , ועבודות על פי חוות דעת שמאי שהם: כיסוי חיצוני של מגן אחורי, מכסה תא מטען, פנס אחורי שמאלי, פנס ערפל שמאלי אחורי, פח אחורי ורצפת תא מטען. כמו כן נתבעו 6% בגין ירידת ערך בסך של 1,066.92 ₪ וכן מע"מ ובנוסף גם פיצוי על עגמת נפש בסך של 1,000 ₪.

התובע נהג ברכב פרטי מסוג הונדה סיוויק – 2002 מס' רישוי 23-785-50 ולטענתו הרכב הפוגע היה אוטובוס זעיר מסוג פולקסווגן , מס' רישוי 87-567-18 . התובע רשם בזמן אמת את מספר הרישוי.

הנתבע חלק על כך שהרכב התואם את מספר הרישוי שהוא נהג בו ביום התאונה פגע ברכב התובע. הוא לא חלק על כך שהוא מסיע פועלים מדי יום במסלול שבו הייתה התאונה, בסמוך למחסום ארז, לשטחים חקלאיים לצורך עבודה חקלאית. הוא חלק על כך שרכבו היה מעורב בתאונה. לדבריו התאונה הייתה בשעה מאוחרת לשעה שהוא מגיע עם הפועלים מדי יום לשטח החקלאי.

על פי עדותו מההגעה ועד העזיבה מפתח הרכב נמצא בכיסו ובשליטתו והרכב לא יוצא מהשטח החקלאי. הוא העיד את הקבלן שדרכו החקלאי שוכר את שירותיו ואת הפועלים. העד, אבו כף ראד העיד כי הוא מגיע לשטח מדי פרק זמן אך מי שנמצא בשטח בפועל הוא החקלאי. לדבריו הפועלים כולל התובע לא יוצאים מהשטח מעת הכניסה ועד לסוף יום עבודה. על פני הדברים החקלאי היה צריך להעיד כי לכאורה הוא העד שיכול היה להעיד מידע אישי האם ביום התאונה הפועלים הגיעו לשטח לפני השעה 08:00 כפי שהעיד הנתבע. כי העולה מדברי העד אבו כף ראד הוא מפעיל את הפועלים.

אי העדת העד שיכול היה לתמוך בגרסת הנתבע ללא הסבר מדוע העד לא הוזמן , על אף שניתנה לנתבע הזדמנות לעשות כן תוך הוספת יום דיונים נוסף , יכולה להצביע על כך כי עדותו לא הייתה תומכת בגרסת הנתבע.

במאזן ההסתברות אני מעדיפה את עדות התובע על עדות הנתבע הגם ששניהם בעלי דין, בגלל ההתאמה של מס' הרישוי לרכבו של הנתבע, בהתאמה גם לעדות התובע ממראה עיניים לסוג הרכב שפגע בו ואי העדת החקלאי.

בהתייחס לתביעה לפיצוי עבור חלקים ועבודות על פי חוות דעת שמאי בסך של 7,680 ₪ וכן מע"מ – התביעה מתקבלת בהעדר מחלוקת על חוות דעת שמאי.

לגבי ירידת ערך אציין כי מדובר ברכב משנת 2002, שלו היו 3 בעלים קודמים ו- 187,797 ק"מ. בחוות הדעת אין היסטוריה ביטוחית של הרכב ואין חוות דעת לסבירות האם החלקים שתוקנו – רצפת תא המטען, ופח אחורי קשורים לתאונה או לתאונות קודמות. בהעדר ההיסטוריה הביטוחית, לאור גיל הרכב, מס' הק"מ והרכיבים שנפגעו בתאונה כמפורט לעיל מצאתי לקבל את התביעה בגין ירידת ערך חלקית בגובה 3% - סך של 533.46 ₪.

התובע גם עתר לפיצוי של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. מעבר לתאונה עצמה, חבל שהנתבע לא מסר לו את פרטיו אך לא מצאתי לפסוק לתובע עגמת נפש.

אני מקבלת את התביעה לתשלום עבור שכר המומחה בסך של 900 ₪ וכן מע"מ כדין שהתובע שילם לשמאי.

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובע סך של 9,113.46 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25/2/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן את אגרת בית המשפט בסך של 111 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25/2/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.