ת"ק 54439-03-16 מרון ואח' נ' ביזנס ד. אס. ישראל בע"מ

זוהי תביעת התובעים לתשלום שכר עבודה בהתאם להסכם עם הנתבעת, ולהלן:-

1. ביום 7.10.2013 התקשרו התובעים עם הנתבעת, ע"י מנהלה משה ניר (להלן: "ניר"), בחוזה לפיתוח מערכת מידע ממוחשבת (להלן: "ההסכם הראשון"). לפי החוזה שנחתם בין הצדדים, התחייבו התובעים (התובע 1 - להלן: "מרון") לפתח עבור הנתבעת מערכת מידע ממוחשבת, בתוך 29 ימים מתאריך החתימה על ההסכם, ובתמורה ל- 20,000 ₪ + מע"מ. סוכם כי התמורה תפרע בתשלומים, בהתאם לשלבי הפיתוח המפורטים בחוזה. עם תחילת העבודה על הפרויקט שילמה הנתבעת לתובעים סך 10,000 ₪ +מע"מ.

2. ביום 26.11.2013 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף (להלן: "ההסכם השני"), בו עודכנו מועדי שלבי פיתוח הפרויקט, וכן נקבע כי לאחר השלמת פיתוח המערכת, תיערך התחשבנות סופית של מחיר הפיתוח, לפי מטלות ושעות עבודה שנוספו לפרויקט.

   טענות התובעים

3. לטענת התובעים, ההסכם השני נערך בשל שינויים ותוספות שנתבקשו על ידי ניר במהלך העבודה על הפרויקט. לקראת סיום הפרויקט, ערכו התובעים חישוב שעות העבודה הנוספות, שהסתכמו ב- 305 שעות עבודה. עפ"י הכפלה ב-100 ₪ לשעה, כהסכמת הצדדים, דרשו 30,500 ₪ +מע"מ כתוספת לסכום הפרויקט המקורי.

   בתגובה לכך, הודיע ניר על ביטול הפרויקט, דרש לקבל את כספו בחזרה, ואף איים לתבוע את התובעים בגין נזקים כלכליים כבדים שנגרמו לנתבעת, לשיטתו.

4. התובעים ניסו ליישב את הסכסוך בין הצדדים, ולדון במשותף עם ניר על התוספת הנדרשת, אולם לטענתם, לא הייתה כל הענות מצדו לפתרון הסכסוך. תגובתו היחידה הייתה באיום בפניה לערכאות משפטיות. התובעים אף ביקשו לממש את סעיף 26 להסכם העבודה הראשון ולפנות לבוררות, אולם גם בעניין זה לא באה הסכמה מצד ניר.