רוברמן נ' מאירי

רקע

1.התובעת היא הבעלים של מתחם הצימרים "אחוזת לב הכרמל" בישוב כרם מהר"ל.

2.בתאריך 1.11.15 רכשה התובעת אצל הנתבע אוהל מתנפח לשם קירוי הבריכה המחוממת המשמשת את אורחי הצימרים במתחם (להלן: "האוהל"). בגין התשלומים אותם שילמה התובעת לנתבע עבור האוהל, הוציא הלה חשבוניות מטעם "ירוק – קירוי בריכות אוהלים מתנפחים ואטרקציות לילדים", על סך כולל של 21,825 ₪.

3.בעתירתה לחיוב הנתבע בתשלום סך של 27,686 ₪, טענהת התובעת כי לא רק שזה איחר בכחודש במועד אספקת האוהל, אלא שהאוהל שנמכר לה על ידו היה פגום וכי החשבוניות שקבלה מהנתבע הסתכמו בסך של 21,825 ₪ בלבד (ר' החשבוניות שצורפו לכתב התביעה) על אף שהתשלום שבוצע על ידה בפועל הסתכם בסכום של 26,325 ₪.

4.הנתבע טען להגנתו כי האוהל שמכר לתובעת היה תקין לחלוטין וכי היו אלה היא - שלא הסבירה ללקוחותיה כראוי כיצד להשתמש באוהל, והעובד שלה מר ראאד חאלד שהרכיבו הפוך, אשר גרמו לכל מה שקרה לאוהל הזה בהמשך.

טענות התובעת וראיותיה

5.בעדותה בפני, כמו גם בכתב תביעתה, חזרה התובעת וטענה כי כבר בחלוף כשבועיים מיום התקנתו על ידי הנתבע, נתגלו באוהל הפגמים והליקויים הבאים: "הרוכסנים התעקמו, שיניים במסילות נשברו ונהרסו, אבזמי הסגירה נשברו, נקודות ההתחלה ברוכסנים נפרמו כך שלא ניתן היה לפתוח ולסגור את הפתחים לכניסה לאוהל ולאוורור". לתמיכת טענה זו צרפה התובעת תצלומים של הרוכסנים השבורים והמעוקמים והוסיפה: "...כל פעם זה נופל...וברגע שזה נופל, כל החימום של הבריכה הולך לאיבוד. זה המון חשמל... כשיש רוחות, היריעות מתחילות להרעיש... כשיורד גשם בשתיים לפנות בוקר הבנות שלי ואני עומדות ומחזיקות ומנסות לסגור. אם לא אחמם את הבריכה, לא יהיה לי ממה להתפרנס...". לגרסתה, פנייתה הראשונה אל הנתבע נעשתה מיד עם גילוי הפגם אלא שהוא הגיע אליה רק כעבור כחודש ואז אמר לה שלא יוכל לתקן את האוהל כשהוא מנופח, אלא רק לאחר שיפורק. דא עקא, שגם לאחר שהודיעה לו כי האוהל פורק וחזרה על בקשתה כי יגיע לתקנו, דחה אותה הלה מן הטעם שהוא אינו יכול לבצע את התיקון כשהאוהל מפורק. התובעת הוסיפה וטענה כי במשך זמן רב התעלם הנתבע מפניותיה וכשעשה כן לבסוף, הוא ניסה לתקן את האוהל בדרך של הדבקת סקוצ'ים והלחמה, שלא הביאו לפתרון הבעיה במלואה, וכדבריה: "...הוא שם סקוצ'ים והייתי צריכה יומיים לא להכניס לקוחות לשם ועשיתי את זה. אחר כך הסקוצ'ים נפלו והוא הביא באיכות אחרת ועדיין הם נפלו...המקומות שמולחמים בסדר אבל עדיין אין לי פתח כניסה. אלה דברים שהוא תיקן לפני שלושה חודשים. אי אפשר לפתוח או לסגור אותו. כל החלונות שהם מאוד חשובים וחייבים לאוורר. כרגע האוהל מפורק ומקופל במחסן...".

6.התובעת, שסיפרה כי החלטתה לרכוש את האוהל אצל הנתבע דווקא התקבלה לאחר שהיא בחנה אוהלים דומים מסוגים שונים לרבות כאלה שהותקנו על ידו אצל לקוחות במקומות אחרים, טענה עוד כי הלה סיפר לה בשלב מסוים כי החליף את ספק הרוכסנים שלו.

7.לתמיכת כלל טענותיה, הגישה התובעת את תדפיס ההתכתבויות בינה לבין הנתבע החל מיום 28.11.16 - ת/1, מייל שנשלח אליה לבקשתה מאחד מן האורחים שהתארחו אצלה בעת הרלבנטית בו סיפר הלה בקצרה אודות עוגמת הנפש והטרדה שנגרמו לו במהלך שהותו בצימר כתוצאה מרעש יריעות האוהל ש"עפו ברוח" - ת/2 וכן את "תצהירו" של מר ירון בן אריה - ת/3, בדבר הפגמים שנתגלו באוהל ויחסו של הנתבע לפניות התובעת אליו.