ת"ק 54314-07-13 רונן ואח' נ' גלבוע ואח'

ניצבות בפניי תביעה ותביעה שכנגד. עניינן בהסכם בין התובעות לנתבעת שהיא מעצבת פנים. ההסכם התגבש ב-18.1.13 כפי שבא לידי ביטוי במסמך הצעת מחיר שסומן ת/4, והתובעות אישרו בדיון שהן ראו אותו כחוזה מחייב. במסגרת הסכם זה נקבע כי גב' גלבוע תעצב את דירתן של גב' רונן וגב' סלע תמורת 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ונקבעו בהסכם תחנות תשלום. התובעות שילמו במועד ההתקשרות 20% מהסכום הנ"ל, וכעת הן תובעות את השבת הסכום ששילמו. מנגד דורשת המעצבת בתביעה שכנגד כי התובעות ישלמו 30% נוספים מהסכום שנקבע, כיוון שלטענתה סיימה את השלב הראשון של עיצוב הדירה שלפי הקבוע בחוזה מצדיק תשלום של 50% מהסכום הכולל.

מן העדויות ששמעתי ומן המסמכים שצורפו לתביעה ולתביעה שכנגד ומאלו שהוגשו בדיון עצמו, עולה שבתחילה התרשמו התובעות מאוד לטובה מעבודתה של הנתבעת, אך בשלב כלשהו התעורר אצלן ספק באשר ליכולותיה המקצועיות של הנתבעת, ולכן החליטו לסגת מהחוזה.

בדיון בפניי טענו התובעות כי במימוש התכנית שהציגה להן הנתבעת היה משום סכנה בטיחותית, כיוון שהיא כללה הרס של קיר תומך של המבנה. טענה זו לקיומה של סכנה בטיחותית לא הועלתה קודם לכן על ידי התובעות, לא במסגרת התכתובות עם הנתבעת ולא בכתב התביעה שהגישו. עיון במסמך ת/2 שהוא מכתב שכתבו התובעות לנתבעת ב-17.4.13 ובמכתבו של עו"ד ערקובי מיום 13.5.13 – ת/3, מעלה כי טענותיהן היו באשר לניסיונה הקודם של הנתבעת בעיצוב דירות ושגיאה שמצאה אחת מהן בתכנית שהגישה להן הנתבעת. כמו כן, הלינו התובעות על כך שהערכת עלות השיפוץ הכוללת על ידי המעצבת היתה שגויה. כן התייחסו במכתב לעובדה שהנתבעת לא הציגה בפניהן דירות אחרות שעיצבה. באשר לעניין אחרון זה יובהר כי התובעות ביקשו מהנתבעת דוגמאות לעבודתה הקודמת לאחר שכבר החלה לעבוד עבורן.

יצוין שכפי שהעידה בפניי בפתח עדותה התובעת 2 עצמה, בשום שלב לא הודיעו התובעות לנתבעת כי הן מבקשות לסגת מן החוזה. למעשה, רק כאשר סרבו לשלם לנתבעת את השכר שדרשה מהן, העלו בפניה טענות שרומזות בניסוחן לכך שבכוונתן לסגת מן ההתקשרות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו, לא מצאתי כי בעבודתה של המעצבת נפל פגם חמור שעולה כדי הפרה יסודית של ההסכם שנכרת בין הצדדים. לא הוכח בפניי גם שהמעצבת הטעתה את התובעות בטרם נכרת ההסכם. לפיכך, אני דוחה את התביעה.

באשר לתביעה שכנגד – המעצבת אמנם הגישה לתובעות תכנית לעיצוב הדירה, אלא שמדובר היה בטיוטה ראשונה של תכנית. ברי כי במהלך עניינים רגיל היתה הטיוטה עוברת תיקונים על בסיס הערות של התובעות. חשוב מכך, ממכתבה של המעצבת אל התובעות מיום 16.5.13 שצורף לכתב התביעה שכנגד, עולה שהיא השלימה את תכנית עיצוב הפנים אף על פי שהתובעות הפסיקו לשתף עמה פעולה. בכך שהמשיכה בעיצוב הדירה גם לאחר שהתובעות הפסיקו לשתף עמה פעולה, לא עמדה התובעת שכנגד בחובתה להקטין את הנזק. לפיכך, איני מוצא מקום לקבל את התביעה שכנגד במלואה, אלא רק באופן חלקי, שהוא מחצית התשלום הנוסף שהיה על הנתבעות שכנגד לשלם לתובעת שכנגד עם מסירת התכנית.

סוף דבר, אני דוחה את התביעה ומקבל באופן חלקי את התביעה שכנגד, ופוסק כי על הנתבעות שכנגד (גב' רונן וגב' סלע) לשלם לתובעת שכנגד (גב' גלבוע) סכום של 3,750 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן – יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייב את הנתבעות שכנגד (גב' סלע וגב' רונן) לשלם לתובעת שכנגד (גב' גלבוע) הוצאות משפט בגובה 500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן – יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.