ת"ק 54297-04-15 סמיט (סמית) נ' מוסך זמיר בקל בע"מ ואח'

בהמשך לדיון היום, לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד נתבעת 1 להידחות, וכי דין התביעה נגד נתבעת 2 להתקבל בחלקה.

אשר לתביעה נגד נתבעת 1, הואיל והרכב מושא התביעה נרכש מנתבעת 2, והואיל ונתבעת 2 היא המחויבת במתן אחריות לרכב, הרי שלא בוססה קיומה של עילת תביעה נגד נתבעת 1, ולכן, אני דוחה את התביעה נגדה.

אשר לנתבעת 2, למעשה, אין חולק – והנתבעת 2 אישרה (לרבות בדיון מפי נציגה) כי כך נמצא גם בבדיקותיה – כי מזגן הרכב החדש שנרכש ממנה אכן פלט, החל מבסמוך למועד רכישתו, ולאורך תקופה של מספר חודשים, ריחות רעים וחריפים.

לטעמי, אך מובן הוא כי מזגן רכב, ובמיוחד רכב חדש שנרכש מיבואן הרכב, אמור להיות תקין, ולפעול כנדרש, ובכלל זה, אינו אמור לפלוט ריחות בלתי נעימים.

משהודתה נתבעת 2, כי מזגן הרכב אכן פלט ריחות מעין אלה, דבר שכאמור, על פני הדברים, אין לצפות לו ממזגן תקין של רכב חדש, הרי שעליה הנטל להראות כי המזגן אכן היה תקין, וכי הריחות הרעים נבעו מגורם שאינו באחריותה.

לטעמי, הנתבעת לא הרימה נטל זה.

הנתבעת ייחסה את הריחות הרעים – שאין חולק כי נפלטו ממזגן הרכב – לזוג גרביים שאותר על ידה בתא הכפפות של הרכב (לאחר שניסתה קודם לכן להחליף מסנן ומאייד, פעולה שלאחריה נעלמו הריחות הרעים לתקופה של מספר חודשים).

לדבריה, מסנן המזגן מותקן בסמוך למקום הימצאות הגרביים, ולכן, לטענתה, הריח הרע מהגרביים חדר למסנן, ונפלט, לאחר מכן, מהמזגן (וגם נספג בספוגי המזגן). עוד טענה, כי הורתה לתובעת לאוורור את הרכב ולהפעיל את המזגן לעיתים ב"סירקולציה חיצונית", אך התובעת לא שעתה לעצותיה. בנוסך טענה, כי לו מדובר היה בבעיה של קורוזיה, לא היו הריחות נעלמים לתקופה מסוימת לאחר החלפת החלקים האמורים. יצוין כי דברים אלה לא נתמכו בחוות דעת מומחה העונה על דרישות הדין, אך נציג הנתבעת 2, שהביא הסברים אלה, העיד על מומחיותו הרבה בתחום.

טענות אלה אינן מסתברות בעיניי.