ג'יברי הירשהורן נ' פרידלר

התביעה הנדונה עניינה תאונת דרכים שאירעה 14.8.14 ברחוב קריית שאול בתל אביב בין שני רכבים פרטיים.

הצדדים: התובעת היא בעלת רכב פרטי מסוג הונדה שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב"), והיא אשר נהגה ברכב בעת התאונה.

הנתבעת הייתה הנהגת ברכב השני שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב השני").

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעת: לטענת התובעת רכבה עמד בחנייה בכניסה לחנות ברחוב קריית שאול 20 תל אביב ,כאשר הנתבעת יצאה מחנייה אחרת, נסעה לאחור ופגעה ברכב התובעת בחלקו הקדמי. כתוצאה מכך נגרמו לרכב התובעת הנזקים המפורטים בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

תמצית טענות הנתבעת: הנתבעת איננה כופרת בחבותה לעצם קרות התאונה, אך לטענתה מדובר בתאונת "נשיקה", דהיינו מכה קלה הגוררת בעקבותיה נזק קטן. לטענתה התובעת הוסיפה לתביעה גם נזקים שלא נגרמו בתאונה, שכן הרכב שלה היה חבול עוד במועד התאונה.

דיון והכרעה:

בתיק הנדון אין מחלוקת לעניין החבות. הנתבעת הכירה בחבותה שכן היא נסעה לאחור ופגעה ברכב חונה.

המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בגובה הנזק בלבד. בעוד התובעת טוענת שהתביעה מתייחסת רק לנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, טוענת הנתבעת שהיא נסעה לאחור במהירות "0" וכי לכל היותר מדובר במכה קטנה אם בכלל.

לאחר ששמעתי את הנהגות ולאחר עיון בכתבי הטענות אני קובעת כדלקמן:

תיאור הנזקים בחוות הדעת מתאים לתיאור התאונה כפי ששתי הנהגות ציינו ולכן אני מקבלת את חוות הדעת במלואה, למרות שהרכב נבדק כשבועיים וחצי (4.9.15) לאחר קרות התאונה. יתכן שבמבט ראשון לא ראתה הנתבעת את כל הנזקים שנגרמו, מה גם שחלקם אינם ברי בדיקה חיצונית ויש צורך לבצע בדיקה פנימית . לא התרשמתי שהנתבעת "הלבישה" על תאונה זו נזקים נוספים שנגרמו לרכבה, שכן התרשמתי ממהימנותה של הנהגת, ומכך שבפועל לא תוקנו כל הנזקים שהיו ברכב, אלא אלו בלבד שנבעו מהתאונה. אני מקבלת את טענת התובעת כי הפגיעה ברכב התובעת הייתה חמורה יותר בהתחשב בכך שרכב הנתבעת הוא רכב גדול וחזק (ג'יפ מרצ'דס). יתכן אף שמסיבה זו לא הרגישה הנתבעת את המכה , למרות הנזק שנגרם בפועל.