ת"ק 5416-01-15 כהן נ' נקש

בתאריך 10.8.14, בטירת הכרמל, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב הנתבע, הנהוג על ידו.

לטענת התובעת, יצא הנתבע לכביש מצד ימין הדרך, שם חנה קודם לכן, וסטה שמאלה, בכוונה לפנות בצומת הקרוב שמאלה ובעשותו כך – פגע ברכבה שלה, עת נסעה בכביש, בכיוון ישר קדימה.

הנתבע טען כי לא יצא כלל ממקום חניה שבצד ימין הדרך.

לטענתו, אכן ביקש לסטות שמאלה בצומת, אך התובעת לא שמרה על מרחק מרכבו ופגעה בו מאחור.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות, הוצגו תצלומי המקום שבו ארעה התאונה וכן תצלומי הנזקים בשני הרכבים, הנני קובעת כי שני הנהגים נהגו ברכבם ברשלנות ובחוסר זהירות וכי שניהם אחראים במידה שווה, לקרות התאונה.

הנני מקבלת את גירסת הנתבע כי לא חנה בצד ימין הדרך, כאשר התובעת מאשרת כי לא ראתה כלל את רכבו קודם לתאונה.

הנני קובעת כי הנתבע נהג ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, כאשר ביקש לסטות שמאלה מנתיב נסיעתו ולא בדק כלל, או לא בדק כדבעי, את מצב התנועה המגיעה מאחוריו ולכן לא ראה את רכב התובעת הנוסע משמאלו, ישר קדימה (כעולה מעדותו ומסימני הנזק שברכב הנתבע – בדופן האחורי שמאלי).

הנני קובעת כי אף התובעת נהגה ברכבה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב, כאשר לא הבחינה במועד המוקדם ביותר ברכב הנתבע הנוסע לפניה וסוטה שמאלה (כעולה מעדותה ומסימני הנזק שברכבה שלה).

כל זאת, כאשר הנזקים שברכבה, לערך במרכז החזית הקדמית שלו, מעלים כי הנתבע הספיק כבר לחלוף עם כמעט מלוא אורך רכבו על פני רכב התובעת, תוך סטייתו שמאלה.

אם היתה התובעת מבחינה בו בשלב מוקדם יותר, כשהינו סוטה שמאלה – היתה יכולה למנוע את התאונה, על ידי בלימת רכבה.