מולדבסקי (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים

רקע עובדתי ועיקרי ההליכים:

• התובע הינו אסיר פלילי, שנדון לתקופת מאסר של 8.5 שנים, החל לרצות את מאסרו ביום 29.07.2013, תום מאסרו המלא ביום 28.1.2022.

   

• התובע, אשר הנו מתמטיקאי ובעל תואר שני הנדסה ביו רפואית, עבד טרם מאסרו כראש צוות מפתחים בחברת הייטק. במהלך תקופת המאסר, ממשיך התובע ללמוד ולשמר את הידע אותו צבר. על רקע זה, התנהלו מאז שנת 2014 מספר הליכים משפטיים בין התובע לנתבע. כמפורט להלן:

   

  ההליך הראשון:

  ביום 23.12.2014, במסגרת עת"א 31207-09-14 עתר התובע לביהמ"ש המחוזי בלוד, בבקשה לאפשר לו לשמר את ידיעותיו המקצועיות ולספק לו מחשב נייד. בהחלטתה קבעה כבוד השופטת מיכל ברנט כי "ניתן להכניס מחשב נייד אשר יהיה במרכז החינוך בבית הסוהר ובלבד שהמחשב יירכש מכספו של העותר, תותקנה עליו התכנות שברצון העותר להתקין, המחשב עם התוכנות המעודכנות יובא לבית הסוהר ויועבר למחלקת הטכנולוגיות בנציבות על מנת לבחון אם המחשב עוקר, ואם המחשב עוקר, הוא יושם במרכז החינוך לשימושו האישי של העותר בלבד בשעות בהן ניתן להיות במרכז החינוך".

   

  ההליך השני:

  ביום 21.4.2015, במסגרת עת"א 49232-02-15, טען התובע, כי הנהלת כלא רימונים בשב"ס אינה מקיימת את החלטת ביהמ"ש מההליך הראשון. בהחלטתה קבעה כב' השופטת הבכירה נגה אהד, כי לא היה מקום למנוע מהעותר לימוד אוטודידקט 4 שעות בכל יום, במרכז החינוך ועל כן הורתה לנתבע כי החלטתה תבוצע, בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה (עמוד2 לפרוטוקול שורה 28-29;עמוד 3 שורה 1-2).

   

  ההליך השלישי:

• ביום 01.06.2016, במסגרת עת"א 2736-06-16 וכחודשיים לאחר שעבר מכלא רימונים לכלא איילון, עתר התובע פעם נוספת וביקש כי בית המשפט יורה לשב"ס לכבד את החלטות ביהמ"ש בעניינו ולאפשר לו שימוש במחשב אישי במרכז החינוך בכלא. במסגרת העתירה ובדיון אשר התקיים ביום 05.09.2016 קבע ביהמ"ש, כי על התובע לחתום על כתב התחייבות כתנאי לקבלת המחשב. ביום 14.09.2017, לאחר חתימה על ההתחייבות קיבל התובע זכות גישה למחשב.