פריגוז'ין נ' כהן ואח'

לפני תביעה קטנה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה.

לטענת התובעת, ביום 16.11.16 בשעה 10 בבוקר עמדה עם מכוניתה בצומת יהושוע פרבשטיין בקרית משה, לכיוון צפון. בזמן שעמדה בצומת הגיע הנתבע 1, שנהג במיכלית בטון ועל מנת לפנות שמאלה סטה ימינה כדי שיוכל להשלים את הפניה ופגע ברכבה. לדבריה, לא היתה לה שום אפשרות למנוע את התאונה.

בתמיכה לגרסתה צרפה התובעת הודעת נהג ובה איור של התאונה. כן הציגה לביהמ"ש תמונות צבע מהטלפון הנייד שלה, וחוות דעת שמאי לגבי נזק שנגרם לדלת שמאית קדמית (שריטות). התובעת פנתה לפני הגשת התביעה לנתבעת 2 בדרישה לפיצוי, אך פנייתה נדחתה בטענה שהיא זו אשר סטתה מנתיבה.

בכתב ההגנה נטען שהנתבע 1 פנה שמאלה בצומת, כשלפתע התובעת, שנסעה בנתיב ימין, סטתה לנתיב נסיעתו וגרמה לתאונה. מחמת הזהירות נטען גם, כי סכומי התביעה מוגזמים או בלתי מוכחים.

בין היתר נטען, שהתובעת לא הוכיחה בעלות על הרכב, ושהיא מחזיקה בעילת תביעה כדין. כן נטען שלא המציאה אישור אי הגשת תביעות ממבטחת רכבה למניעת כפל פיצוי.

בעקבות כתב ההגנה הציגה התובעת אישור אי הגשת תביעות מיום 17.11.16. באשר לטענה בדבר אי הוכחת בעלות, לא נעלם מביהמ"ש כי במכתב התשובה של הנתבעת 2 מיום 11.1.17 צוין שהרכב רשום על שם התובעת.

בדיון שהתקיים ביום 17.12.17 העידו הצדדים.

עדות הנתבע 1 היתה קצרה וברורה. לדבריו, הוא היה ראשון בצומת וחיכה לרמזור ירוק. כאשר נהיה ירוק ואיך שהתחיל להזיז את המשאית, שמע שמישהו התחכך בו (ע' 2 ש' 32-34). הוא עצר וירד. לטענתו, התובעת התנצלה והוא אמר לה "את בנתיב שלי". היא פגעה בטסה של המיכלית (ע' 3 ש' 8-9). הנתבע 1 הודה שהוא "מילא" את כל הנתיב אך טען שלא לקח אפילו מ"מ מהנתיב של התובעת (ע' 3 ש' 10-12). כן שלל את טענת התובעת שלצורך הפניה היה צריך לסטות לנתיבה. לדבריו הוא "לא סמי טריילר" (ע' 3 ש' 21-22).

התובעת תיארה כי עמדה בנתיב אמצעי מתוך 3 נתיבים. לדבריה עמדה ולא נסעה למרות שהיה אור ירוק לשני הצדדים. הרמזור הוא מתחלף והיא לא ידעה שלעיתים הרמזור כזה ופעם מורה ישר ופעם שמאלה (ע' 1 ש' 20-22). התובעת טענה שלא נסעה כי רצתה להמשיך ישר (ע' 1 ש' 29; ע' 2 ש' 11) ואז ראתה שהנתיב התחלף והוא מורה שמאלה בלבד. היא חשבה רגע מה לעשות ואז נתבע 1 הגיע במהירות ופגע בה (ע' 2 ש' 11-12). לדבריה היא עדיין לא התחילה לנסוע, כי לא ידעה אם לנסוע ישר או שמאלה (ע' 2 ש' 12-12). התובעת שללה מכל וכל שהיא אשר פגעה במיכלית (ע' 3 ש' 14-15).