ת"ק 5407-10-15 ליבשיץ נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ

התובע טוען שקיבל מסרונים פרסומיים מאת הנתבעים בשתי הזדמנויות שונות. המסרונים לא כללו כל מידע על אודות המפרסם והקישורית שהופיעה בדבר הפרסום הוביל לאתר המאוחסן על מחשבי שמיר מערכות ומפעלים בע"מ (להלן: "שמיר").

הנתבעים טוענים שלא הוכח כי הם ששלחו את המסרונים והתובע ביקש לזמן נציג של שמיר לעדות. לטענתו, בידי שמיר המידע שיכול לחבר את זהות המפרסם למספר הטלפון של התובעים. בית המשפט אישר את זימון העד בכפוף להפקדה של 300 ₪ להבטחת שכר עדותו. על פי רישומי בית המשפט, סכום זה הופקד ביום 25.2.16.

ביום 18.5.16 הגישה שמיר בקשה לביטול הזימון ולמתן צו רשמי לגילוי המידע. לטענתה, בידיה מידע שיכול לחבר בין זהות מפרסם לבין מספר טלפון אך מאחר שאין בידיה כל אפשרות לוודא שמספר הטלפון המפורט שייך באמת לתובע, יש צורך בצו בית משפט כדי לחשוף את החומר המבוקש על מנת שלא תיפגע בטעות זהות מפרסם תמים. בכל הקשור לעדות עצמה, טעונת שמיר כי די בזימון שאילתה ממחשבי החברה כדי לחבר בין שולח ההודעה לבין מספר הטלפון של התובע. מניסיונה, בעדות נציג החברה אין כל תועלת מעבר לכך ובכל מקרה, השאילתה מהווה רשומה מוסדית המהווה ראיה לאמיתות תוכנה. היא גם טוענת שתהליך הפקת השאילתה עולה לה כסף ולאור ריבוי הזימונים לעדות יש מקום לחייב את מי שמבקש את הפלט בתשלום הפקת המסמך.

התובע הסכים למתווה המוצע בבקשת שמיר למעט בכל האמור לתשלום הוצאותיה. הוא יסכים לראות בשאילתה כאילו היתה רשומה מוסדית וחקירת נציג החברה מתייתר. לעומת זאת, הדרישה לתשלום עבור הפקת השאילתה היא שערורייתית ומהווה דרך קלה ונוחה להתעשר מצרות של אחרים.

בית המשפט הזמין את הנתבעים להגיב ואף התריע בהם שאלמלא כן, תינתן החלטה על פי צד אחד ואולם עד ליום מתן ההחלטה הנתבעים לא טרחו להגיב. אין אלא לראות אותם כמי שהסכים למתווה כולו.

בכל הקשור לסיווג הראייתי של השאילתה, אין בידי בית המשפט די נתונים כדי לקבוע כי מדובר ברשומה מוסדית אולם הדיון בשאלה זו מתייתר לנוכח הסכמת הצדדים להגשת המסמך ולאור הגמישות הנהוגה בדיני הראיות בתביעות קטנות. אשר על כן, הנני נותן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה תוגש השאילתה שתשמש ראיה מכרעת לאמיתות תוכנה. שמיר תספק מידע על אודות מי ששלח דבר פרסום למספר הטלפון 054-4868041 ביום 27.7.15 וביום 27.10.14 וככל שהמידע מצוי בידיה, היא תפרט מי עומד מאחורי מפרסם שזיהויו במערכת היה for*you ו- for*me1 במועדים הנ"ל.

שמיר היא חברה מסחרית לגביה לא נטען כי ביצעה עוולה כלשהי. כל אחד מהצדדים יכול היה לזמן את עדותה אלא שנטל הוכחת התביעה על התובע ולו האינטרס להעיד אותה. נראה שהתובע לא הפנים שניהול משפט עולה כסף. הוא גם לא הפנים שאין סיבה שצדדים שלישיים שאינם קשורים להליך יישאו בהוצאות המשפט של התובע. שמיר הסבירה את תהליך הפקת השאילתה ונראה סביר מאוד שהוא אכן עולה כסף. 400 ₪ אינם סכום שערורייתי וזה המקום להזכיר שכשהתובע התבקש להפקיד 300 ₪ להבטחת התשלום עבור עדותו של נציג שמיר, הוא לא חשב שהדבר שערורייתי.

אשר על כן, כאמור העדות תותר באמצעות תוצרי שאילתה מתאימה כפי שנקבע לעיל, התובע יישא בעלות הפקת השאילתה בסך 400 ₪ ושמיר לא תפיק את השאילתה לפני התשלום בפועל. הנתבעת נחזית כמי שהסכימה למתווה זה ותהיה מנועה מלטעון כנגד קבילות המסמך או האמור בו. זימון נציג שמיר לעדות מבוטל בזאת. התובע הפקיד 300 ₪ עבור שכר עדות נציג שמיר אלא שכעת יוחזר לו סכום זה מקופת בית המשפט.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ו, 16 יוני 2016, בהעדר הצדדים.