ת"ק 5399-11-15 אבן פניץ נ' לוטוסנד בע"מ ואח'

רקע וטענות הצדדים

עניינה של תביעה זו בעתירת התובעת לחיוב הנתבעים – נתבעת 1 שהיא חברה בעלת אפליקציות המאפשרות מילוי ומשלוח טפסי הגרלה של מפעל הפיס באמצעים אלקטרונים ונתבע 2 המכהן כדירקטור בחברה זו, לשלם לה פיצוי בסך 33,000 ₪ בגין שיגור 33 מסרוני פרסומת שלטענתה נשלחו על ידם אל מכשיר הטלפון הנייד שלה.

לטענת התובעת, מסרונים אלה אשר כללו מסרים שנועדו לעודד אותה לרכישת שירותי לוטו קבוצתי, נשלחו אליה החל מיום 8.8.16 למרות שהיא לא נתנה למי מהנתבעים את הסכמתה המפורשת לכך וחרף בקשותיה החוזרות להסירה מרשימת התפוצה שלהם.

מנגד טוענים הנתבעים כי ההודעות שנשלחו אל התובעת אינן אלא "שירות דיוור חכם" הכרוך ברישום מראש וכי בתאריך 28.7.15 בשעה 01:53 נרשמה התובעת לשירות זה באמצעות אתר החברה, שלצורך השימוש בו היה עליה להסכים לתנאי תקנונה, הכוללים הסכמה לקבלת מידע בדבר הגרלות.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי במסרונים ששוגרו אל התובעת קיים קישור (לינק) המאפשר הסרה מרשימת התפוצה ולפיכך יכולה היתה היא לבקש את הסרתה מן הרשימה ולהביא לידי הפסקת השירות. עוד טוענים הנתבעים כי המסרונים ששוגרו אל התובעת לא כללו מסר פרסומי אלא "הפנו את תשומת לבם של הנרשמים לשירות זה אל ההגרלות שיתכן והם ירצו להשתתף בהן".

במהלך עדותה בבית המשפט אישרה התובעת כי היא אכן "הורידה" למכשיר הטלפון הנייד שלה אפליקציה של נתבעת 1, אלא שלגרסתה היא עשתה זאת אך ורק כדי "להסתכל איך היא עובדת" ולא נרשמה לשירות. התובעת טוענת כי היא המשיכה לקבל את המסרונים למרות שהשיבה בהודעה למספר הטלפון שצוין במסרון ככזה המאפשר הסרה (052-6230415) ואף מחקה את האפליקציה. לתמיכת טענותיה צירפה התובעת לכתב תביעתה את תצלומי המסרונים שנשלחו אליה החל מיום 8.8.15 ועד 17.10.15 וכן תצלום הודעת sms שלה מיום 15.8.15 בה כתבה למספר 052-6230415 : "מבקשת להסיר את הטלפון שלי מרשימת התפוצה". 

מנכ"ל נתבעת 1 - מר ניר בן גל אשר הופיע לדיון בבית המשפט מטעמה, עמד על הטענות בדבר רישום התובעת לשירות והימנעותה מלבצע את בקשת ההסרה כנדרש, דהיינו מבלי שהיא לחצה על "אישור" ההסרה כמתבקש, באמרו: "...אני יכול להראות לביהמ"ש בדיוק את היום והשעה שבהם נרשמה התובעת לשירותי הנתבעת. התובעת פשוט מעמידה פנים, מעבר לזה שהיא לא לחצה לעולם על שום לינק, היא גם לא טוענת את זה בכתב התביעה. היא לכל היותר הראתה מסך שהיא רשמה את מס' הטלפון וההודעה הזאת לא הגיעה לשרתים שלנו. היא לא מראה אישור שהיא קיבלה באמת על זה שהיא הוסרה. התובעת חיכתה לקבל 33 הודעות כדי להגיע למכסה של בית המשפט לתביעות קטנות. זה לא נראה דבר תמים...". בהציגו בפני את פרטי התובעת המצויים בשרתי הנתבעת 1 (מס' תעודת זהות, מס' טלפון נייד וכתובת מייל) הוסיף מר בן-גל ואמר: "אני עומד על כך שהפרטים שלה נמצאים אצלנו מהרשמה שלא מדעת".

לנוכח התעקשות התובעת על כך שהיא ביצעה את בקשות הסרתה מרשימת התפוצה כנדרש, ולאחר שבמהלך הדיון היא הצהירה לפתע כי "עכשיו היא מוצאת אישור לכך שבקשת ההסרה שלה בוצעה בהצלחה ב- 30.12", הוריתי לה להגיש לתיק בית המשפט את הראיות הנוספות שיש ברשותה כטענתה, לפניותיה הנוספות אל הנתבעת בבקשות הסרה שלא נענו. דא עקא, שהראיות הנוספות שהוגשו מטעם התובעת כוללות תצלומים של מסרונים נוספים על אלה שצורפו לכתב תביעתה , מהתאריכים 4.8.15-7.8.15 בהם מופיעה כתובת להסרה שונה מאלה המופיעות במסרונים שתצלומיהם צורפו לכתב התביעה – דהיינו, בעוד שבמסרונים שנשלחו אליה בין 8.8.15 ל- 17.10.15 מופיעות כתובות שונות שתחילתן ב- http://tinyurl.com...., הכתובת המופיעה במסרונים מ- 4.8.15-7.8.15 היא כתובת אחרת - http:/goo.gl/llCqe , שלגביה טוענת התובעת כעת כי היא "אינה לחיצה" ומופיעה במנוע החיפוש "גוגל" כ"מסמך המפר את התנאים וההגבלות שלו".