ת"ק 53978-07-14 און נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

זוהי תביעה קטנה, ע"ס 20,746 ₪, שהתובע הגיש כנגד הנתבעים.

ביסוד התביעה תאונת דרכים שאירעה ביום 3.12.13 ובה היו מעורבים רכביהם של התובע והנתבע מס' 2. רכב הנתבע מס' 2 היה מבוטח בעת הרלבנטית על ידי הנתבעת מס' 1.

טענות התובע:

כפי שעולה מכתב התביעה, ביום התאונה הנ"ל אירעה תאונת דרכים, בה נפגע רכב התובע, מסוג משאית שמספר רישיונו 6385768, המשמש את התובע ללימודי נהיגה בבית הספר ללימודי נהיגה "האון" בטבריה (להלן: "המשאית").

עוד עולה מכתב התביעה, כי כתוצאה מהתאונה הנ"ל, החליט בוחן תנועה משטרתי להוריד את המשאית מהכביש. על מנת להחזיר את המשאית לכביש התובע נדרש לבצע תיקונים ברכב. בנוסף, נתבקש התובע להעביר את המשאית בדיקות שונות לצורך חידוש רישיונותיה. בין מועד התאונה הנ"ל ועד למועד חזרתה של המשאית לכביש, ביום 16.12.13, המשאית לא עבדה וכתוצאה מכך נגרמו לתובע, לטענתו, הפסדי הכנסה, בגינם הוא דרש פיצויים מן הנתבעים. בנוסף לנזקים הנ"ל דרש התובע מן הנתבעים לפצותו בגין נזקיו הישירים. בעוד שדרישתו של התובע לקבלת פיצוי בגין נזקיו הישירים התקבלה על ידי הנתבעת, מיאנה האחרונה לשלם לתובע פיצוי בגין הפסדי ההכנסה הנטענים על ידו. בעניין אחרון זה נכונה היתה הנתבעת, עובר למועד הגשת התביעה נגדה, לשלם לתובע פיצוי בסך 700 ₪ שהתובע מיאן לקבלו. בנסיבות אלו, הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת שבמרכזה עומדים נזקיו הנטענים הנ"ל בגין הפסדי הכנסה והוצאות.

לטענת התובע, המשאית הינה המשאית היחידה המשמשת אותו בבית הספר לנהיגה ובילתה אין. קיימים בבית הספר אומנם רכבים נוספים ללימוד נהיגה אך לא מדובר במשאיות.

התובע ביקש מבית המשפט, לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהשבתת המשאית.

טענות הנתבעים:

מטעמם של הנתבעים הוגש כתב הגנה, במסגרתו ציינו הנתבעים כי אין בכוונתם לחלוק על שאלת האחריות לעצם קרות התאונה. נטען על ידי הנתבעים, בכתב הגנתם האמור, כי המחלוקת בין הצדדים הינה בעניין גובה הנזק הנתבע על ידי התובע בלבד.

בעניין האמור השנוי בין הצדדים במחלוקת, נטען על ידי הנתבעים כי כי סכום הפיצוי הנתבע על ידי התובע בגין השבתת המשאית למשך 11 ימים, בסך 18,840 ₪, הינו מופרז ומוגזם. עוד ציינו הנתבעים כי התובע, בפנייתו הראשונה אליהם, דרש קבלת פיצוי בגין 4 ימי עמידה של המשאית, בסך 6,720 ₪ בלבד, ובנסיבות העניין אין התובע רשאי לבוא היום בדרישה לקבלת פיצוי גבוה מזה נדרש על ידו מלכתחילה.