ת"ק 53967-09-14 אטליבניק נ' מדינת ישראל - מינהל הסדרה ואכיפה משרד הכלכלה ואח'

מתן היתר לייצוג- פרקליטות

1. זוהי בקשה מטעם המבקשת- המדינה- לאפשר לה להיות מיוצגת בהליך בבית משפט זה על ידי מתמחה.

    

2. המשיבה מתנגדת לבקשה וזאת מהטעמים המפורטים בתגובתה.

    

3. כידוע, הכלל הוא כי בבית משפט לתביעות קטנות מופיעים הצדדים כשהם בלתי מיוצגים ואין להם זכות קנויה לייצוג על ידי עו"ד, אלא "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו" [ר' סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984; בג"צ 2214/01 יוסי וינדזברז נ' בית משפט לתביעות קטנות, פדאור 01(6) 427; בר"יע 2194/00 גבריאל אבייב נ' מרדכי אלקיים, פדאור 00 (6) 303; בש"א 5151/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אבירם חסון, פ"ד ס (3490, 509-510)].

    

4. הוראות אלו נועדו להגשים את תכליתו של בית משפט זה, והן נובעות מטיבו ומאופיו של בית משפט המאפשר הכרעה בסכסוכים אזקרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת בפשטותה, גמישותה ויעילותה [ר' רע"א 5795/00 יונתן דה פז נ' מרדכי ברלן, פדאור 00 (3) 388; בר"ע (ירושלים) 288/95 ניקולאי נ' אדלר משה, תק- מח 96 (1) 196].

    

5. יש להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים לעניין ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות ייושמו על בעלי הדין באופן שוויוני, כשערך השוויון בין בעלי הדין מקבל ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון המקשר בין הגינות הדיון לבין השוויון בין בעלי הדין: "מערכת שיקולים ערכיים טיפוסית, אשר כל הליך דיון צריך לקחתם בחשבון, היא זו של זכויות האדם... כל הסדר דיוני חייב לנקטו שוויון בין המתדיינים" (ר' בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח (2) 491, 502).

    

6. כך יש להימנע מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על ידי מצב של א-סימטריה, כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בלשון הדיוטות ואילו השני "בלשון פרקליטים מלומדת" [ר' רע"א 6810/97 יהודית בן שושן נ' רוברט בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 378]."