ת"ק 53950-01-14 סוריא ואח' נ' בובשר ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה מיום 14/12/12.

התאונה התרחשה בצומת מרומזר, כאשר כל אחד מהנהגים טוען כי חצה את הצומת לאור מופע ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו. התובע הצהיר כי החל בחציית הצומת, לאחר שקודם לכן עמד לאור מופע אדום ברמזור. הנתבע טוען כי חצה את הצומת בנסיעה רציפה.

רכב התובע נפגע בחלקו האחורי שמאלי, ואילו רכב הנתבע נפגע בחזית.

בדיון שנערך בפני העיד התובע, הנתבע ואשת הנתבע, אשר נסעה עימו ברכב ביום התאונה.

אין מחלוקת כי המעורבים בתאונה לא החליפו ביניהם את פרטיהם במקום התאונה. התובע טוען כי הנתבע נעלם ועלה בידו לאתר את פרטיו באמצעות משטרת ישראל בחלוף כחצי שנה ממועד התאונה. ואילו הנתבע ואשתו טענו כי התובע לא השיב לפנייתם, פונה מהמקום ע"י מד"א והם המתינו במקום התאונה פרק זמן ארוך עד שהגיעה ניידת משטרה למקום.

בעדותו חזר התובע על גרסתו בפני. ברם, התובע לא הביא לעדות מטעמו את הנוסעים שנסעו עימו ברכב במועד התאונה, הגם שציין את פרטי אחד העדים כבר בכתב תביעתו. עובדה זו פועלת לחובת התובע.

הנתבע ואשתו אמנם חזרו אף הם על גרסתם כי חצו את הצומת לאור מופע ירוק ברמזור, אלא שהנתבע לא הציג בפני בית המשפט את הודעתו במשטרה על התאונה האמורה, הגם שהצהיר כי נקרא לחקירה בגינה. כך גם לא היה בפי הנתבע הסבר המניח את הדעת לכך שלא הגיש תביעה בגין נזקי רכבו, אשר תוקנו על ידו, אלא לאחר הגשת התביעה העיקרית ושעה שהתאונה התרחשה כבר בשנת 2012.

בנסיבות האמורות מצאתי כי גרסאות הצדדים נותרו שקולות ולא ניתן להעדיף גרסת מי מבעלי הדין.

אשר על כן אני מורה הן על דחיית התביעה העיקרית והן על דחיית התביעה שכנגד.

אין צו להוצאות.