מוריץ נ' ירון

בפני תביעה שעניינה נזק שנגרם לרכבו של התובע.

לטענתו עת עמד רכבו בחניה החל בפתיחת דלת רכבו לכיוון הכביש על מנת לצאת מהרכב או אז רכב הנתבעת נטה הצידה פגע בדלת רכבו והסב לו נזק.

לטענת התובע לאחר הפגיעה המשיך רכב הנתבעת בנסיעה וחנה בהמשך הדרך מרחק של כ- 3-4 מכוניות. כמו כן, טען שכאשר ניסה לסדר את הדלת הגיעה הנתבעת והיה ביניהם דין ודברים והנתבעת טענה שהיא איננה אשמה. התובע שב בתוקף על עמדתו כי הנתבעת היא זו שפגעה ברכבו.

הנתבעת טענה שהיא אכן נסעה באותו הרחוב ופניה היו מועדות לאותו כנס אליו הלך התובע (התאגדות הרומנים "בני ברית"). הכחישה כל פגיעה ברכבו של התובע וסיפרה כי לאחר שחנתה את רכבה הבחינה בתובע אותו היא מכירה מהארגון "בני ברית" ראתה שהוא בצרה נוכח הפגיעה שהתרחשה בדלת רכבו ונגשה אליו לברר האם זקוק לסיוע.

דיון והכרעה

מעדויות השניים עולה כי לא היה כל סימן לנזק ברכבה של הנתבעת.

דלתו של התובע ניזוקה באופן משמעותי (כעולה מתמונות שמאי), אשר על כן, מאופן תיאור התאונה על ידי התובע "הרכב של הנתבעת נתקע בדלת שלי היא עקמה לי את הדלת" (פרוט' עמ' 1 ש' 19), לא מתקבל על הדעת כי לא יוותר ברכב הפוגע לכל הפחות סימן חריטה או סימן כלשהו על דופן הרכב אשר כנטען פגע בדלת רכבו.

כמו כן, מעדויות השניים עולה כי הם משתייכים לאותו הציבור ובאותו היום פניהם היו מועדות לאותו הכנס. כך גם לדברי התובע "אני השגתי את הפרטים של הנתבעת דרך מכרים כי אנחנו באותו ציבור ואחד מכיר את השני".

אשר על כן, על אף שהתובע לא זיהה את הנתבעת בסמוך להתרחשות התאונה, לא מן הנמנע שהיא זיהתה אותו, וכן לא מן הנמנע שכאשר הבחינה כי הוא בצרה כלשהי, כפי שתיאר -ניסה לסגור את הדלת ללא הצלחה, ניגשה על מנת להציע עזרה, ויצוין כי התובע אדם מבוגר אשר מסתייע במקל הליכה.

זאת ועוד, הפגיעה בדלת רכב התובע נעשתה במהירות ובהפתעה כאשר הרכב הפוגע ממשיך בנסיעתו וספק רב אם היה בכוחו של התובע לזהות היטב או כלל להבחין בפניו של נהג הרכב הפוגע.