ת"ק 53585-06-16 אשלמן נ' קייקי הגושרים בע"מ

כללי

1. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 10/8/16, בהעדר התייצבות הנתבעת לדיון.

2. נשוא התביעה הקטנה, טענות התובעת כי בעת שייט קיאקים אצל הנתבעת ובהעדר הנחיות בטיחות, אבדו משקפיה היקרים. סכום התביעה 5,000 ₪ כפי שאף נפסק לחובת הנתבעת בפסק הדין שניתן בהעדר התייצבותה לדיון.

3. ביום 28/8/16 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין בה טענה כי נבצר מנציגה הבקיא בפרטים להתייצב לדיון משלא חש בטוב ביום הדיון. לבקשה צורף אישור מחלה נושא תאריך 24/8/16 בו הומלץ על יום מנוחה בתאריך 10/8/16. 

4. הנתבעת גרסה כי סיכויי הגנתה טובים. בין היתר טענה הנתבעת כי במתחם השייט ניצבים שלטים המזהירים לא לקחת חפצים בעלי ערך לשייט, וכי יש לאבטח בשרוכים משקפיים, מחשש לאובדן וסחף. עוד טענה כי היה על הלקוח הסביר לצפות כי בשייט מסוג זה עלול להיגרם נזק לציוד דוגמת משקפיים יקרים.

   דיון

5. מקובל להבחין בין מקרה בו נדרש ביטול פסק דין "מחמת הצדק" לבין מקרה בו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. המקרה הראשון, מתייחס למצב בו נמצא כי ההליך היה פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, ואז יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. במקרה השני, בו צד לא התייצב לדיון או לא הגיש כתב ההגנה למרות שבוצעה המצאה כדין, על בית המשפט לבחון מה גרם למחדל וכן מהם סיכויי הגנתו של המבקש בהליך העיקרי, כאשר לשאלה השנייה ניתן המשקל המכריע. ראה: רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה(פורסם בנבו).

    

6. בענייננו, פסק הדין ניתן כנגד המבקשת בהעדר התייצבות מי מטעמה לדיון, כשאין חולק כי המבקשת היתה מודעת למועד הדיון אליו זומנה כדין מבעוד מועד. לכן, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק. בנסיבות, יש לבחון אם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט, וזאת בהתייחס לסיבת מחדלה של המבקשת ולסיכויי הגנתה.