לובל נ' חי שירותי רכב (ליאב) בע"מ ואח'

1. לפניי תביעה להחזר חלקי של תשלום בגין תיקון רכב לאחר תאונה, מן הטעם שהנתבעת 1 (להלן גם: "המוסך") תיקן רכיבים מסוימים ברכב, חרף זאת ששמאי חברת הביטוח לא אישר אותם.

2. בדיון קודם שהתקיים בתובענה, בפני מותב קודם, לא היתה התייצבות מטעם המוסך. באותו דיון ניתן פסק דין בהסכמה אשר דחה את התביעה נגד הנתבעת 2 (חברת הביטוח), וכן ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המוסך. בהמשך הדרך התיק עבר לטיפולי, אישרתי את בקשת המוסך לביטול פסק הדין נגדו, והתיק נקבע לדיון לפניי. פסק דין זה עוסק אפוא, בתביעת התובעת נגד המוסך בלבד.

3. טענות התובעת: לטענת התובעת, לאחר שהכניסה את הרכב למוסך לצורך תיקונו בעקבות התאונה, סוכם שיגיע שמאי מטעם חברת הביטוח אשר יאשר למוסך את התיקון, והמוסך יבצע את תיקון הרכב על פי קביעת השמאי. השמאי ביקר במוסך מבלי לעדכן את התובעת, והרכב תוקן. לאחר התיקון, המוסך מילא את סכום השיק שהתובעת הותירה אצלו לביטחון, בסך של 15,297 ₪. בהמשך קיבלה התובעת שיק מחברת הביטוח על סך 7,738 ₪, ואז התברר לה כי השמאי אישר סכום של 9,748 ₪ בלבד (סכום השיק הינו לאחר ניכוי השתתפות עצמית וכינון). התובעת מבקשת לקבל החזר כספי מהמוסך, בגין תיקון הרכיבים שלא אושרו על ידי השמאי.

4. טענות המוסך: המוסך טוען מנגד כי התובעת ביקשה שיבצע תיקון לשתי חזיתות הרכב, וזאת לאחר שבטופס הודעה על תאונה שמסרה למוסך ציינה כי התאונה גרמה לנזק בחזיתות שמאל וימין. התובעת אמנם ביקשה כי לפני התיקון יגיע שמאי מטעם חברת הביטוח על מנת שיאשר את התיקונים הנדרשים, אולם ביקשה כי התיקון יבוצע לשתי החזיתות בכל מקרה, גם אם השמאי לא יאשר את כל החלקים לתיקון. השיק נמסר למוסך רק לאחר התיקון, ומילוי הסכום בו נעשה לאחר קבלת אישור התובעת.

5. בדיון שהתקיים לפניי, שבו העיד גם השמאי מטעם חברת הביטוח, עמד הבעלים של המוסך מר חורי על כך שכל התיקונים שביצע, אושרו לו על ידי השמאי. מר חורי הציג את הדו"ח הראשוני שמילא השמאי, ובו התייחסות לתיקונים גם בחזית ימין (בעוד שבדיעבד הכירה חברת ביטוח בנזקים בחזית שמאל בלבד). בדו"ח הראשוני אין כל התייחסות לשני מוקדי נזק כביכול, או לנזקים שכביכול אין להכיר בהם, אלא מפורטים תיקונים שיש לבצע לכלל הרכב. מעדות השמאי עלתה תמונה דומה. כאשר הגיע למוסך נמסר לו, בהתבסס על טופס ההודעה שהתובעת מסרה למוסך, כי הנזקים מהתאונה הם לשתי חזיתות - ימין ושמאל (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 9-10). בהתאם לכך, בדו"ח הראשוני שמילא, הוא לא הבחין בין חזיתות הנזק, ולא ציין כי יש נזק שהוא אינו מכיר בו. לדברי השמאי, לאחר שנמסר לו מחברת הביטוח הבהרה כי היא מכירה בנזק בחזית אחת בלבד, הוא הודיע זאת למוסך. לעניין מועד מסירת הודעתו למוסך, תחילה ציין השמאי כי הודיע למוסך שחברת הביטוח אינה מכסה את כלל הנזק, עוד בטרם התיקון (עמ' 11, ש' 26) אולם לאחר מכן הודה שאינו יודע האם הודעתו ניתנה לפני התיקון או אחריו (שם). בהמשך הסביר, כי לאחר שקיבל את הטופס שנמסר לחברת הביטוח, שלפיו מדובר במוקד נזק אחד, התקשר ואמר שזה לא הגיוני כי עיקר הנזק הוא בצד השני אולם אז כבר סיימו לתקן את הרכב (עמ' 12, ש' 7-8). כמו כן, בהמשך העדות ציין כי את ההבהרה מחברת הביטוח שלפיה מדובר במוקד נזק אחד, הוא קיבל ביום 7.9.14 (עמ' 13, ש' 11). מועד זה הינו בחלוף כעשרה ימים ממועד סיום תיקון הרכב (ביום 27.8.17 – ר' נספח ג' לכתב ההגנה). השמאי גם אישר את דברי בעל המוסך שלפיהם הוא אישר לבעל המוסך לבצע תיקונים נוספים בחזית שמאל, לפני תיקון הדו"ח על ידו.

6. מעדויות אלה עולה כי המוסך פעל בתום לב, ללא קשר לשאלה האם התובעת ביקשה כי יתוקנו כלל הנזקים ברכב או רק את הנזקים שהשמאי אישר. זאת, לאחר שהוכח, מעדויות השמאי ובעל המוסך כמפורט לעיל, התומכות זו בזו (כאשר השמאי מעיד למעשה נגד האינטרס שלו) כי סירוב חברת הביטוח להכיר בחלק מהנזקים, נעשה רק לאחר סיום תיקון הרכב במוסך, ולאחר שקודם לכן השמאי אישר למוסך לבצע את התיקונים.

7. במהלך הדיון, כאשר עובדות אלה התבררו, שיקפתי בפני התובעת את סיכוייה הנמוכים של התביעה נגד המוסך, והצעתי כהצעת פשרה כי תיערך פניה לחברת הביטוח על מנת שזו תשלם תגמולי ביטוח בגין מוקד הנזק הנוסף ואילו המוסך ישלם לתובעת את דמי ההשתתפות העצמית. המוסך נתן הסכמתו. התובעת ביקשה פרק זמן נוסף על מנת לשקול האם היא מסכימה להצעה, או שמא היא מבקשת לבטל את פסק הדין נגד חברת הביטוח. בסופו של דבר, התובעת ביקשה שפסק הדין שניתן ביחס לחברת הביטוח יוותר על כנו, אולם שהמוסך ישלם לה פעמיים השתתפות עצמית (1,800 ₪). המוסך בתגובה, חזר בו גם מההצעה לשלם 900 ₪ דמי השתתפות עצמית.

משכך, אין מנוס ליתן פסק דין בהתאם לדין.

8. כמבואר לעיל, לא הוכח כל אשם מצד המוסך. המוסך פעל בהתאם לאישור השמאי של חברת הביטוח, ורק לאחר התיקון התברר כי חברת הביטוח אינה מכסה את כל הנזק, אלא טוענת כי חלק מהנזק הוא בגין אירוע נפרד. בנסיבות אלה, דין התביעה נגד המוסך להידחות. זאת, ללא צורך להידרש לשאלת היקף הנזק המתעוררת במקרה דנא, בנסיבות שבהן התובעת מחד גיסא שילמה תשלום שלא התכוונה לשלם, אולם מאידך גיסא קיבלה כנגדו תמורה מלאה ורכבה תוקן.