גרשוני ואח' נ' סוכנות ביטוח "רמי בן אשר" ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 1750 ₪ בגין החזר השתתפות עצמית בסך 250 ₪ אותם שילמו התובעים עבור החלפת שמשה קדמית לרכבם ו- 1500 ₪ עוגמת נפש ופיצוי על שעות שיחות,מוגבלות בשימוש ברכב, זלזול הנתבעת והוצאות משפט.

התובעת 2 היא בעלת הזכויות ברכב מסוג "ניסן סאני" מודל 1993 שמספרו 3937706 (להלן: "הרכב"). אין מחלוקת בין הצדדים כי בתאריך 17.9.15 רכשו התובעים ביטוח לתקופה שבין 1.10.15 ועד 31.9.16. בהתאם לבקשת התובעים נוספה לפוליסה חבילה הכוללת כיסוי ביטוחי עבור גרירה ושמשות בתוספת של 250 ₪ בגינם נשלחה חשבונית מס לתובעים מחברת מאסטרשיר- שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב עבר בהצלחה מבחן כשירות לתנועה שנתי (טיסט) ביום 28.9.15.

ביום 8.10.15 גילו התובעים לטענתם סדק בשמשה הקדמית. הם פנו לנתבעת אשר הפנתה אותם לצד השלישי. לאחר בדיקה אצל הצד השלישי, הודיע האחרון כי עלות החלפת השמשה היא 1000 ₪. הצד השלישי טען כי השבר בשמשה הוא שבר ישן ומשכך אין התובעים עומדים בתנאי הביטוח להחלפת השמשה. לאחר שיחות בין הצדדים, סוכם כי התובעים ישלמו השתתפות עצמית על סך 250 ₪. השימשה הוחלפה, וביום 21.1.16 התובעים שילמו את הסכום על סך 250 ₪. בתאריך 24.3.16 הוגשה התביעה שבפניי במסגרתה טוענים התובעים כי לא היה מקום לחייבם בתשלום עבור השתתפות עצמית.

בתאריך 22.8.16 התקיים בפניי דיון אשר במהלכו העיד התובע, הגב' ענת מאיר – נהגת הרכב, נציג הנתבעת מר אורן שרעבי . הצד השלישי לא הגיש כתב הגנה אך נציג מטעמו, מר אייל בזרנו, התייצב לדיון והציג את עמדתו.

נציג הצד השלישי טען בפניי כי לרכב התובעים אין רצף ביטוחי לשמשות, דבר שאושר על ידי הנהגת, הג' ענת מאיר, אשר העידה כי רק לאחר שעברה תאונה בחודש מאי 2015 גילתה כי אין ביטוח לשמשות והסבה את תשומת לב התובעים אל כך ובעקבות זאת רכשו את הביטוח. הצד השלישי טען כי מדובר בשבר ישן בשמשה והגיש לעיון המשפט תמונות של הרכב ושל השבר בשמשה ממנו ניתן לראות לטענתו כי ישנן בועות אוויר ופטריות בצבע לבן בשבר של השמשה. הדבר נגרם לטענתו לאחר היווצרות הסדק ונסיעה ממושכת עם הרכב וכנסית האוויר בין שכבות השמשה.

הגב' מאיר הצהירה בפניי כי עברה תאונת דרכים בחודש מאי 2015 , אך טענה כי הרכב נפגע בצד השמאלי אחורי בדלת ונגרם לרכב אך ורק נזק בפפחות , אך לא היו לה מסמכים התומכים בטענתה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי, ובשים לב להסכמת הצדדים למתן הכרעה על דרך הפשרה, ומכח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, השתכנעתי כי התובעים פנו לנתבעת בתום לב לאחר שגילו את הסדק בשמשה וביקשו להפעיל את הביטוח. בהתאם איני רואה מקום לחייבם בהשתתפות עצמית בשל טיעוני הנתבעת והצד השלישי.

עובדה שאיננה במחלוקת היא כי הרכב עבר בהצלחה מבחן כשירות לתנועה שנתי (טסט) ביום 28.9.15 לאחר מעוד רכישת הביטוח. על פי הנחיות משרד התחבורה, כפי שאישרו בפניי כל הצדדים, במידה והיה סדק בשמשה הקדמית, הרכב לא היה עובר את מבחן הכשירות בהצלחה. הנתבעת והצד השלישי לא הציגו בפניי חוות דעת השמאי אשר על בסיסה הוחלט כי מדובר בשבר ישן (ראה סעיף 4.2 להודעה לצד השלשי) או כל מסמך אחר התומך בטיעוניהם. אין לבית המשפט המומחיות לקבוע על סמך התמונות שהוצגו בפניו כי מדובר בשבר ישן, או כי השבר נגרם בשל תאונת הדרכים אותה עבר הרכב מספר חודשים קודם לכן כטענת הצד השלישי.