ת"ק 53522-04-13 מונשריקי נ' ציר תיור ונופש בע"מ

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 10.4.13 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 4016617 (להלן: "רכב התובע").

2. במועדים הרלבנטיים לתביעה היה הנתבע 2 הנהג ברכב רכב מ.ר. 2151666 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים הרשום של רכב הנתבע.

3. גרסת התובע הינה כי כאשר עמד ברח' הרכב בירושלים בשל פקק תנועה, הגיע רכב הנתבע ופגע בו מאחור.

4. הנתבעת טוענת כי לא היתה הבעלים של הרכב במועד התאונה. הרכב נמכר לנתבע 2 עובר לתאונה , וזה טרם העביר את הבעלות במרד הרישוי על שמו.

5. הנתבע 2 מודה כי היה הבעלים של הרכב במועד התאונה. לטענתו, התובע נסע לאחור ופגע ברכבו.

    

   דיון והכרעה

6. אתייחס תחילה לשאלת אחריותה של הנתבעת 1. הנתבעת תמכה טענתה כי הרכב המעורב בתאונה לא היה בבעלותה במועד התאונה בהסכם למכירת הרכב מיום 9.12.13, אשר נכרת בינה לבין הנתבע 2. מהסכם זה עולה כי במועד זה נמכר הרכב לנתבע 2.

7. כידוע הרישום במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי וניתן לסתירה. משהציגה הנתבעת ראיה ממנה עולה בבירור, כי חודשיים לפני מועד התאונה, נמכר הרכב לנתבע 2, הרי שיש בכך להוכיח כי לא היתה הבעלים של רכב הנתבע 2 במועד התאונה, ועל כן אין להטיל עליה אחריות לתאונה. אף הנתבע 2 מודה כי במועד התאונה היה הבעלים של הרכב וכי הרכב לא היה בבעלות הנתבעת 1. על כן, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1. בהתחשב בעובדה שהנתבעת 1 הציגה את הסכם המכר רק בשלב מתקדם של ההליך ולא בתחילתו, איני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת 1.