ת"ק 53483-05-14 שלוו נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

1.ביום 09.02.14 רכש התובע מהנתבעת אופנוע חדש. במסגרת עסקת הרכישה הובטחה לתובע חבילת אביזרים שכללה, בין היתר, שרשרת לקשירת האופנוע. לטענתו, צוין בפניו כי שווי השרשרת הינו 900 ₪. ואולם, חרף ההבטחה, עד היום, ועל אף פניות חוזרות ונשנות לנתבעת, היא לא סיפקה לו את השרשרת.

2.בנוסף נטען, כי החל מסמוך למועד רכישת האופנוע ובמשך חודשים, שיגרה אליו הנתבעת דברי פרסומת באמצעות הודעות SMS למכשיר הטלפון הסלולארי שלו. דברי הפרסומת כללו מסר מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, הוצאת כספים או חיזוק מותגי הנתבעת.

3.לדבריו, דברי הפרסומת שוגרו אליו מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לקבלתם. הנתבעת אף אינה מאפשרת לו להסיר את שמו ממאגריה בדרך הקבועה בדין. זאת ועוד, גם לאחר ששלח לה הודעתSMS חוזרת ובה ביקש להסירו מרשימות התפוצה, הוא המשיך לקבל הודעות נוספות. סך הכול, שלחה לו הנתבעת 19 הודעות.

4.בנסיבות אלו, הוא הגיש את תביעתו כנגד הנתבעת לפיצוי בסך של 19,000 ₪, סך של 1,000 ₪ לכל הודעה בהתאם להוראת סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת"); סך של 900 ₪ בגין השרשרת שלא סופקה לו; וסך נוסף של 1,100 ₪ פיצוי בגין אובדן זמן ועוגמת נפש. הוא העמיד את תביעתו על סך של 21,000 ₪.

5.בהגנתה טענה הנתבעת, כי השרשרת אכן הובטחה לתובע אך היא אזלה מן המלאי שלה. היא הציעה לתובע לקבל הטבה חלופית שוות ערך לשרשרת או להפחית את סכום ההטבה מאביזר אחר שהוא ירכוש אצלה או להמתין עד להגעת שרשרת מחו"ל. לטענתה, התובע בחר להמתין להגעת השרשרת מחו"ל.

6.באשר להודעות ששלחה, ציינה הנתבעת כי מעולם לא שלחה אל התובע מידע פרסומי ו/או שיווקי לקידום עסקיה או רכישת מוצר או שירות, אלא אך ורק מתנות שאינן מותנות בכל פעולה ו/או תשלום מצדו. היא הוסיפה כי על אף שמדובר במתנה היא אפשרה לתובע להודיע לה כי הוא מסרב לקבל מסרונים מעין אלו ולהסירו מרשימת התפוצה בלחיצה על קישור הנמצא בגוף ההודעה, אך התובע לא עשה שימוש באפשרות זו ולא פנה אליה בדרישה להסירו בכל דרך שהיא.

7.בדיון שהתקיים ביום 28.08.14 שבו הצדדים על טיעוניהם והתובע ציין ואף הציג לבית המשפט כי שעה שהוא לוחץ על הקישור שנשלח אליו במסגרת ההודעה מהנתבעת, הוא מקבל הודעה בה מוצגים מתנות למי שייכנס לעמוד הפייסבוק של הנתבעת ויבצע פעולות שונות המצוינות בהודעה. לדבריו, עמוד הפייסבוק של הנתבעת הינו עמוד מסחרי הכולל מידע פרסומי עבור עבודותיה ושירותיה, ופעילות הנעשית בו חושפת את הנתבעת בפני משתמשים אחרים ומקדמת את עסקיה. מדובר, אפוא, בפרסומת מוסווית הבאה בגדרי דבר פרסומת כמשמעותו בחוק התקשורת. הנתבעת מצדה שבה על טענותיה וטענה כי מדבור במתן מתנות בלבד.

8.הדין עם התובע.

9.ראשית לעניין השרשרת. לא הייתה מחלוקת כי הנתבעת התחייבה לספק לתובע שרשרת במסגרת עסקת רכישת האופנוע. לא הייתה מחלוקת כי השרשרת לא סופקה. גם לא הייתה מחלוקת של ממש על שוויה של השרשרת המובטחת. כל שטענה הנתבעת היה כי הציעה לתובע הצעות חלופיות אך הוא סרב. בנסיבות אלו, שעה שאין מחלוקת כי כחלק מהעסקה הובטחה לתובע שרשרת על הנתבעת לקיים את התחייבויותיה, וגם אם תחילה הסכים התובע להמתין עד להגעת משלוח חדש של שרשראות, עתה בחלוף למעלה מחצי שנה, הנתבעת חבה לפצות את התובע בשווי השרשרת שלא סיפקה לו, היינו בסך של 900 ₪.